כל אזרח פשוט רואה את קלונם של השופטים בבית המשפט העליון. לא צריך להיות גאון משפטי בשביל לראות את העוולות שלהם.
אדם שלא היה יכול להתמנות לשופט תעבורה מתמנה בקומבינה ובמחטף להיות נשיא בית המשפט העליון והגבוה והצודק. בית משפט שכל אחד יודע כי כללי הצדק והיושר הבסיסיים לא חלים עליהם, המורמים מעם.
המציאות העגומה הזאת קיימת באותה מידה של שחיתות גם בפרקליטות וגם במערכות המשפט השונות. משתמשים במערכת בשביל לקדם נושאים פוליטיים בצורה כל כך גלויה. מדיניות גלויה של "איפה ואיפה", שכאשר היא קיימת, מתבטלת ההלכה של "דינא דמלכותא דינא".
מצב עגום כזה היה בתקופה שלפני מלכות בית דוד. כך חכמינו מפרשים את הפסוק "ויהי בימי שפוט השופטים" – דור ששופטיו צריכים להישפט. השופט אומר לאדם טול קיסם מבין שיניך והוא אומר לו טול קורה מבין עיניך. אם השופט מוכיח את האזרח על דבר פעוט וקטן כמו קיסם בין השיניים, אומר האזרח לשופט: עד שאתה מעיר לי על הקיסם בשיניים שלי, אתה לא שם לב שיש קורה בין עינך שמסתירה לך את הכל.
עד שאתם באים להקים ועדת חקירה על ממשלת ישראל שלא זיהתה את האסון המתקרב בשמחת תורה, תבדקו את פסקי הדין שלכם שאפשרו את הטבח. נתתם למחבלים להתקרב לגדרות בלי יכולת להרחיק אותם. מנעתם מהחיילים להגן על עצמם מפני הטרור המתגבר.
איך השופטים לא רואים את כל העוולות שלהם? התורה אומרת כי זה טבעו של שוחד. "כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים". השוחד שהתורה מדברת עליו הוא לא רק שוחד ממון. יש שוחד של 'חבר מביא חבר'. 'שמור לי ואשמור לך'. יש כל כך הרבה שוחד של קרבה משפחתית.
יש כתבות שלמות על שוחד של נגיעה אישית, גם בנשיא בית המשפט העליון הנוכחי וגם בנשיאה הקודמת. כל הדברים הללו פסולים לגמרי על פי ההלכה, ונראה כאילו הם היתר גמור בשופטים שמרגישים את עצמם "עליונים".
המזל הגדול הוא שמיד אחרי תקופת השופטים, העליונים בעיני עצמם, באה תקופת מלכות בית דוד. כשהעם מבין שהמערכת הקלוקלת הזו סיימה את דרכה, הוא רוצה משהו נקי וטהור, חף מהתנשאות וחף מנהנתנות. עליה נאמר "וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים" - "וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו".