ועד עובדי המדינה העביר היום (א') מסר לעובדים, כי תיתכן שביתה כללית במשק. עם זאת הועד הודיע, כי ההחלטה תתקבל לאחר הדיון בבית הדין הארצי לעבודה ביום שני ובהתאם לפסיקתו, וכן אם לא תהיה פריצת דרך במגעים עם האוצר שבינתיים הופסקו. כך נמסר מפי מקורות בועד עובדי המדינה.
על פי אותם המקורות, העובדים ימשיכו בעיצומים גם ביום ב' וימתינו לדיון בבית הדין הארצי לעבודה. נשקלת האפשרות כי אלפי עובדים יגיעו להפגין בירושלים, והם קיבלו הודעה להתכונן לכך.
בביטוח הלאומי, למשל, החלו העובדים לעסוק בגביית כספים באמצעות הטלפון. חייבים קיבלו שיחות לבתיהם או לבתי העסק שלהם, והתבקשו לשלם חובות אם ברצונם לקבל החזרי מס בסוף השנה. עובדי הביטוח הלאומי גם מטפלים בדואר ובפניות של אנשים, לגבי תביעות באמצעות תיבות שהונחו בכניסות לסניפים. עם זאת, העובדים נמנעים מלקבל קהל או לענות לטלפון.
עובדים אמרו, כי התחושה היא שלא יהיה מנוס משביתה. "אמרו לנו שהדיונים הופסקו עם האוצר, שאין התקדמות ויש להיערך לשביתה כללית. בינתיים הורידו לנו את ימי השביתה מהמשכורת", סיפרה בכירה בביטוח הלאומי.
נציבות שרות המדינה תנכה החודש ממשכורות העובדים בין מאות לאלפי שקלים. בסך הכל, על פי דיווח של האוצר ינוכו כעשרה מיליוני שקלים ממשכורות עובדי המדינה.
ביום א' התייצבו כ- 32 אלף מובטלים בלשכות התעסוקה ברחבי הארץ, בהם מאות מובטלים חדשים. לשכות התעסוקה פתחו ליממה אחת את השערים כדי לקבל פניות ותביעות של אנשים שאינם יכולים לקבל קצבאות כל עוד אינם רשומים בלשכות התעסוקה. ביום ב' ינעלו שוב שערי לשכות התעסוקה לקהל.
בית הדין הארצי לעבודה ידון ביום ב' בעתירה של לשכות המסחר, רשות הנמלים והתאחדות התעשיינים להוצאת צווי מניעה. היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין הגיש ביום א' לבית המשפט חוות דעת בנושא. לטענת היועץ, שביתת ההסתדרות אינה מוצדקת ויש לאסור עליה להכריז על שביתה כללית.
"צעדי המחאה של ההסתדרות מכוונים נגד הממשלה, כריבון המיישם מדיניות כלכלית כוללת ולא כמעסיק הפוגע בתנאי העובדים. לכן יש להגדיר שביתה זו כפוליטית ולאסור אותה על ההסתדרות". נכתב בחוות דעתו של היועץ המשפטי.
בית הדין הארצי לעבודה יידרש ביום שני, להתערב שוב בסכסוך הבלתי נגמר בין הממשלה ושר האוצר לבין עובדי המדינה וההסתדרות.
ביום א' שרר נתק בין האוצר להסתדרות. לא נערכו כל פגישות וגם לא תואמו פגישות להמשך המשא ומתן. זאת, לאחר כישלון הדיונים שהתקיימו ביום ד' ו- ה' בשבוע שעבר, במטרה להביא לסיום את עיצומיהם של עובדי המדינה ואת הסכסוך בנושא הסדרי הפנסיה החדשים.
בית הדין לעבודה אסר, כזכור, עד-כה על ההסתדרות, לקיים שביתה כללית במשק. ראשי הוועדים הגדולים במשק מצפים עתה כי לאחר כשלון המגיעים האינטנסיביים עם האוצר, ישנה בית הדין את עמדתו ויסיר את המגבלות מעל צעדי השביתה.
בינתיים, ביום ב' יימשכו העיצומים במשרדי הממשלה, שנכנסים לחודש השלישי שלהם. גם לשכות התעסוקה ישובו ויסגרו בפני המובטלים, לאחר שהיו פתוחות ביום א' ליום אחד, במטרה לאפשר למובטלים מהחודשיים האחרונים להירשם סוף סוף, כדי שיוכלו לקבל את קיצבת האבטלה שנמנעה מהם עד-כה בשל העיצומים.
לשכות התעסוקה היו פתוחות ביום א' באורח חריג עד השעה 6 בערב, כדי לאפשר לכ- 25,000 מובטלים חדשים להירשם בלשכות. על-פי שירות התעסוקה, מספר זה שווה ערך למספר המובטלים העובדים בלשכות כמעט בחודש שלם. אזרחים רבים הביעו את זעמם על השביתה הממושכת, שהותירה אותם במשך חודשיים ללא דמי אבטלה ודחקה אותם למצוקה כלכלית קשה.
לבד מהעיצומים הנמשכים במשרדי הממשלה, יימשכו ביום שני עיצומים גם בארבעה בתי-חולים: ברזילי באשקלון, בתי החולים הפסיכיאטריים כפר שאול ואיתנים בירושלים ובית החולים הפסיכיאטרי באר-שבע.
עובדי המינהל והמשק ישביתו בבתי חולים אלה את שירותי הכביסה, הניקיון, התחבורה והמזון.
בביה"ח "וולפסון" בחולון יתקיימו אסיפות הסברה של כל הוועדים - האחיות, עובדי המינהל והמשק והעובדים הפרה-רפואיים, כדי למחות על המכרז שהוציא לדבריהם האוצר למכירתו של בית החולים והוצאתו לידיים פרטיות. העובדים טענו, כי גילו ביום א' את דבר פרסום המכרז והם מאיימים לנקוט בצעדים חריפים.
3,000 עובדי בתי המשפט ממשיכים זה היום בשביתתם. 15% מהעובדים בלבד מגיעים לבית המשפט מכוח צווי-ריתוק שהוצאו להם בשבוע שעבר. עובדי בתי המשפט מוחים על ההחלטה לנכות משכרם של כ-900 עובדים המוגדרים כמקבלי קהל, בין 18 ל-21 ימי עבודה בחודש נובמבר.
יו"ר ועד העובדים דני חסון אמר כי בשום משרד אחר לא נוכה מהשכר שיעור כה גבוה. לדבריו, ביום א' נפגשו נציגי העובדים עם מנהל בתי המשפט, השופט דן ארבל, אך לא נמצא פתרון לסוגיה והעובדים ימשיכו בשביתתם.
בעקבות הודעת האוצר על ניכוי אחוזים רבים משכרם של כל עובדי המדינה הנוקטים בעיצומים, הודיעה ביום א' ההסתדרות, כי היא תשלים את שכרם של העובדים, כפי שנעשה בחודש הקודם מ"קרן השביתות" הקיימת בהסתדרות. בהסתדרות מוסיפים, כי האוצר מנסה לשבור את שביתת עובדי המדינה על-ידי קיצוץ בשכרם של חלק מהעובדים, בשיטת "הפרד ומשול".
(פ.ק.)
על פי אותם המקורות, העובדים ימשיכו בעיצומים גם ביום ב' וימתינו לדיון בבית הדין הארצי לעבודה. נשקלת האפשרות כי אלפי עובדים יגיעו להפגין בירושלים, והם קיבלו הודעה להתכונן לכך.
בביטוח הלאומי, למשל, החלו העובדים לעסוק בגביית כספים באמצעות הטלפון. חייבים קיבלו שיחות לבתיהם או לבתי העסק שלהם, והתבקשו לשלם חובות אם ברצונם לקבל החזרי מס בסוף השנה. עובדי הביטוח הלאומי גם מטפלים בדואר ובפניות של אנשים, לגבי תביעות באמצעות תיבות שהונחו בכניסות לסניפים. עם זאת, העובדים נמנעים מלקבל קהל או לענות לטלפון.
עובדים אמרו, כי התחושה היא שלא יהיה מנוס משביתה. "אמרו לנו שהדיונים הופסקו עם האוצר, שאין התקדמות ויש להיערך לשביתה כללית. בינתיים הורידו לנו את ימי השביתה מהמשכורת", סיפרה בכירה בביטוח הלאומי.
נציבות שרות המדינה תנכה החודש ממשכורות העובדים בין מאות לאלפי שקלים. בסך הכל, על פי דיווח של האוצר ינוכו כעשרה מיליוני שקלים ממשכורות עובדי המדינה.
ביום א' התייצבו כ- 32 אלף מובטלים בלשכות התעסוקה ברחבי הארץ, בהם מאות מובטלים חדשים. לשכות התעסוקה פתחו ליממה אחת את השערים כדי לקבל פניות ותביעות של אנשים שאינם יכולים לקבל קצבאות כל עוד אינם רשומים בלשכות התעסוקה. ביום ב' ינעלו שוב שערי לשכות התעסוקה לקהל.
בית הדין הארצי לעבודה ידון ביום ב' בעתירה של לשכות המסחר, רשות הנמלים והתאחדות התעשיינים להוצאת צווי מניעה. היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין הגיש ביום א' לבית המשפט חוות דעת בנושא. לטענת היועץ, שביתת ההסתדרות אינה מוצדקת ויש לאסור עליה להכריז על שביתה כללית.
"צעדי המחאה של ההסתדרות מכוונים נגד הממשלה, כריבון המיישם מדיניות כלכלית כוללת ולא כמעסיק הפוגע בתנאי העובדים. לכן יש להגדיר שביתה זו כפוליטית ולאסור אותה על ההסתדרות". נכתב בחוות דעתו של היועץ המשפטי.
בית הדין הארצי לעבודה יידרש ביום שני, להתערב שוב בסכסוך הבלתי נגמר בין הממשלה ושר האוצר לבין עובדי המדינה וההסתדרות.
ביום א' שרר נתק בין האוצר להסתדרות. לא נערכו כל פגישות וגם לא תואמו פגישות להמשך המשא ומתן. זאת, לאחר כישלון הדיונים שהתקיימו ביום ד' ו- ה' בשבוע שעבר, במטרה להביא לסיום את עיצומיהם של עובדי המדינה ואת הסכסוך בנושא הסדרי הפנסיה החדשים.
בית הדין לעבודה אסר, כזכור, עד-כה על ההסתדרות, לקיים שביתה כללית במשק. ראשי הוועדים הגדולים במשק מצפים עתה כי לאחר כשלון המגיעים האינטנסיביים עם האוצר, ישנה בית הדין את עמדתו ויסיר את המגבלות מעל צעדי השביתה.
בינתיים, ביום ב' יימשכו העיצומים במשרדי הממשלה, שנכנסים לחודש השלישי שלהם. גם לשכות התעסוקה ישובו ויסגרו בפני המובטלים, לאחר שהיו פתוחות ביום א' ליום אחד, במטרה לאפשר למובטלים מהחודשיים האחרונים להירשם סוף סוף, כדי שיוכלו לקבל את קיצבת האבטלה שנמנעה מהם עד-כה בשל העיצומים.
לשכות התעסוקה היו פתוחות ביום א' באורח חריג עד השעה 6 בערב, כדי לאפשר לכ- 25,000 מובטלים חדשים להירשם בלשכות. על-פי שירות התעסוקה, מספר זה שווה ערך למספר המובטלים העובדים בלשכות כמעט בחודש שלם. אזרחים רבים הביעו את זעמם על השביתה הממושכת, שהותירה אותם במשך חודשיים ללא דמי אבטלה ודחקה אותם למצוקה כלכלית קשה.
לבד מהעיצומים הנמשכים במשרדי הממשלה, יימשכו ביום שני עיצומים גם בארבעה בתי-חולים: ברזילי באשקלון, בתי החולים הפסיכיאטריים כפר שאול ואיתנים בירושלים ובית החולים הפסיכיאטרי באר-שבע.
עובדי המינהל והמשק ישביתו בבתי חולים אלה את שירותי הכביסה, הניקיון, התחבורה והמזון.
בביה"ח "וולפסון" בחולון יתקיימו אסיפות הסברה של כל הוועדים - האחיות, עובדי המינהל והמשק והעובדים הפרה-רפואיים, כדי למחות על המכרז שהוציא לדבריהם האוצר למכירתו של בית החולים והוצאתו לידיים פרטיות. העובדים טענו, כי גילו ביום א' את דבר פרסום המכרז והם מאיימים לנקוט בצעדים חריפים.
3,000 עובדי בתי המשפט ממשיכים זה היום בשביתתם. 15% מהעובדים בלבד מגיעים לבית המשפט מכוח צווי-ריתוק שהוצאו להם בשבוע שעבר. עובדי בתי המשפט מוחים על ההחלטה לנכות משכרם של כ-900 עובדים המוגדרים כמקבלי קהל, בין 18 ל-21 ימי עבודה בחודש נובמבר.
יו"ר ועד העובדים דני חסון אמר כי בשום משרד אחר לא נוכה מהשכר שיעור כה גבוה. לדבריו, ביום א' נפגשו נציגי העובדים עם מנהל בתי המשפט, השופט דן ארבל, אך לא נמצא פתרון לסוגיה והעובדים ימשיכו בשביתתם.
בעקבות הודעת האוצר על ניכוי אחוזים רבים משכרם של כל עובדי המדינה הנוקטים בעיצומים, הודיעה ביום א' ההסתדרות, כי היא תשלים את שכרם של העובדים, כפי שנעשה בחודש הקודם מ"קרן השביתות" הקיימת בהסתדרות. בהסתדרות מוסיפים, כי האוצר מנסה לשבור את שביתת עובדי המדינה על-ידי קיצוץ בשכרם של חלק מהעובדים, בשיטת "הפרד ומשול".
(פ.ק.)