הפטרונות וההתנשאות שהובעו בדיון הסוער שלשום בוועדת החינוך של הכנסת הגיעו לשיאים חדשים.
הדיון עסק בהצעת החוק של ח"כ לימור סון הר מלך, יו"ר שדולת האישה הדתית והחרדית בכנסת, המאפשרת למוסדות להשכלה גבוהה להציע מסלולי לימודים בהפרדה לנשים ולגברים בתארים מתקדמים, וההפרדה לא תיחשב אפליה.
הצעת החוק הזו חשובה מכיוון שהיא סופסוף מתחילה לסדוק את חומת הגישה הרדיקלית שמובילה בשנים האחרונות את המדיניות כלפי הפרדה. לדידם של דינה זילבר ודומיה, הפרדה שווה הדרה. לפי התפיסה הרואה בעולם מרחב שבו יש מדכאים ומדוכאים, ההפרדה בין המינים מקבעת מנגנונים של דיכוי, ולכן יש להתנגד לה, אפילו במקום שנשים חפצות בה. במערכת המשפט ובאקדמיה אימצו את התפיסה הקלוקלת הזו והחילו אותה על מגוון תחומים: אקדמיה, הופעות ואפילו תפילה ברחובה של עיר.
בדיון השבוע בלטה הגישה, שלא משנה כמה הנשים הדתיות והחרדיות מבקשות בעצמן את ההפרדה, עדיין אין להיענות להן. הדיכוי בהתגלמותו. חשוב להזכיר שהיהדות נוקטת בפרקטיקה של הפרדה במרחבים ובצורות מסוימים כגישה שיוצרת מערכת יחסים בריאה יותר בין גברים לנשים ושומרת על הבלעדיות של התא המשפחתי. נשים וגברים כאחד מאמינים בגישה זו, ואין לה דבר וחצי דבר עם דיכוי או הדרה.
בדיון התברר שהאקדמיה, שמתהדרת בחופש המחשבה והביטוי, בפלורליזם ובהכלת האחר- פתאום אינה מסוגלת להכיר במי שחושב אחרת. בלטה בכך ח"כ מירב בן ארי, שישבה בוועדה ותקפה כל מי שדעתו מנוגדת לאג'נדה שלה. לטענתה, רכישת השכלה באקדמיה אינה זכות בסיסית, ומי שרוצה לבוא בשעריה צריך להתאים את עצמו אליה, ואם לא מתאים לו- שלא יבוא. מבחינתה אין שום אפליה והדרה באיסור ללמוד בהפרדה, ומי שחש מופלה בשל כך- תחושתו אינה מוצדקת.
כמנכ"לית פורום "תורתם אומנותן" של נשות האברכים בציונות הדתית, שהם חלק מציבור דתי תורני רחב שהאיסור ללמוד בהפרדה מנוגד לערכיו ולאורח חייו, אני תוהה: מי את, מירב בן ארי, שתקבעי עבורי מהו שיויון ומה מדיר אותי? מי את שיש לך בעלות על ההגדרה מי מופלה במדינה? מי את שתכפי את ערכייך על ציבור דתי וחרדי שלימוד בהפרדה הוא חלק מאורחות חייו?
רק את יודעת מהו שיויון, איזה זכויות יש במדינה ואיזה ערכים הם הנכונים. את הנאורה שראוי שתחנך מחדש את הציבורים החשוכים שמחזירים אותנו אחורה למסורת הישנה והלא אופנתית. גם בדיון שהתקיים לא מזמן בוועדה לקידום מעמד האישה הפגנת יחס דומה.
ח"כ מיכל וולדיגר הקריאה מכתב של אשת מילואימניק שקבלה על הפגיעה בערכי הציבור הדתי המשרת במילואים בהמוניו, ונתקל שוב ושוב בבעיות עירוב בין בנים לבנות בניגוד לפקודת השירות המשותף. היא תיארה תחושה של סטירה בפרצוף אחרי שנים של שירות מסור, לפני המלחמה ובמהלכה. אבל את, מירב, לא הצלחת לכבד את תחושתה, ולא נתת מקום לתחושתו ולערכיו של ציבור שלם שחש כמוה!
את לא לבד. גם יו"ר מפלגתך, יאיר לפיד, רק השבוע התבטא בצורה מבזה כלפי הציבור הדתי וטען שהוא מעדיף מלחמה וחיילים הרוגים ולא שחרור חטופים. במקום לדון באופן ענייני בעסקה עם החמאס ומחיריה, אתם הולכים בדרך הקלה - זלזול בעמדה, בערכים ובמוסר שבהם מאמין הצד השני.
שלל הטענות המועלות נגד הצעת החוק חוזרות שוב ושוב לאותו שורש: לסולם הערכים הליברלי והפרוגרסיבי יש בלעדיות על קביעת המדיניות, וכל סולם ערכים אחר אינו קביל. פה קצה גבול הפלורליזם.
בשונה מהמדיניות הליברלית לכאורה הנ"ל, הצעת החוק של ח"כ לימור סון הר מלך אינה כופה על אף אחד ללמוד במסלול כזה או אחר. היא אף אינה כוללת עלויות נוספות. היא רק מאפשרת למוסדות המעוניינים בכך לפתוח מסלול נפרד, בהתאם לביקוש.
אפילו את זה אתם לא מסוגלים להכיל?
הכותבת היא מנכ"לית פורום "תורתם אומנותן" נשות האברכים בציונות הדתית