כאשר עשה כן ייעשה לו
הם, שרצו לעשות לנו יודנריין, שלא יתפלאו שמדברים בקול רם על ניקוי הרצועה מנוכחותם.
כן, אבל...
גם אני, אם יותר לי, מברך כמובן על עצם העלאת יוזמת טראמפ באשר לעתיד עזה, עוד לפני שאני דן בשאלת היתכנות היישום. עצם השיח שמעביר את הלחץ מישראל לעוד נסיגות ועוד ויתורים לכיוון האומה הערבית, שלומדת כעת לקיים דיון על יכולת הקליטה של מדינותיה את ערביי עזה, עצם השיח הזה מרענן, חשוב וראוי לברכה.
ועם זאת אני מבקש להוסיף אבל אחד, ומדובר באבל שנוגע דווקא לאפשרות האופטימית שבה תכנית טראמפ יוצאת לדרך ואפילו מצליחה. רוב מוחלט של ערביי עזה עוברים לקונגו, אלבניה או כל נקודה אחרת (ומרוחקת) בגלובוס, חברות ענק מתחומי הנדל"ן מגוייסות על ידי הממשל האמריקאי ליישור השטח ובנייה של גורדי שחקים, מלונות יוקרה ובתי נופש על חופיה הזהובים של רצועת עזה, ובנתיים מתמקמת האוכלוסייה העזתית באותן מדינות קולטות ורואה כי טוב, שולחת את ילדיה לבתי ספר נורמטיביים, מתפרנסת לא רע ובסך הכול מתחילה לחלחל אצלה התודעה ההגיונית שאפשר גם לחיות חיים נורמאליים בלי לחפש כל הזדמנות לרצוח יהודים. יש גם אפשרות כזו, כמה מפתיע.
אני מתקדם עם התכנית הגרנדיוזית שנתיים שלוש קדימה וזורם איתה לכיוון ההצלחה. עזה הופכת לפנינת תיירות מזרח תיכונית, אין עוד צורך בחיילים ישראלים או אחרים על אדמתה, הטרור העזתי הופך להיות זיכרון כואב אבל רחוק, כזה שקשה להאמין שאכן היה כאן פעם, וכבר מתחילים לדבר בקול רם על פרס נובל לשלום שיוענק לדונלד טראמפ.
בנקודה הזו נכנסת אזהרה צופה פני עתיד אופטימי. במידה וכל זה קורה לקול תשואותיהם של אזרחי ישראל מימין ומשמאל, צפוי מאוד שטראמפ (ואולי ממשיכו) יראה כי טוב ויציע ללכת עוד צעד אחד קדימה. תראו את ההצלחה המסחררת בעזה, יגידו לנו אז, ותנו לנו גם את יהודה ושומרון למהלך דומה. ארה"ב תקבל אחריות על יהודה ושומרון, תפנה ממנה את האוכלוסיה הערבית, תשקול מה לעשות בהתנחלויות שאולי יישארו במקומן כי בסופו של דבר לא מדובר באוכלוסיה מחרחרת מלחמה (מה שיזכה לתשואות נוספות מכיוונו של הימין הישראלי), אבל... כל זה יקרה כשישראל מוותרת על השטח ומוסרת אותו לשליטה ואחריות אמריקאית. נקרא לזה הכוכב הנוסף בדגל האמריקאי שיוצב בארץ התנ"ך שבה חושקים כל כך הרבה ממצביעיו ותומכיו הנוצרים של דונלד טראמפ.
האם נסכים אז לקבל שליטה אחרת, לא ישראלית, ביהודה ושומרון? האם נוכל אז לומר לא לידידים שיבטיחו לנו (ויוכיחו זאת עם ניסיון העבר בעזה ויוסיפו הבטחת ערבויות אמריקאיות עתירות ממון) ביטחון, שגשוג, כלכלה, ואפילו התנחלויות שנשארות במקומן, תמורת פרט פעוט אחד, הקמת מדינה אמריקאית באזורים הללו?
אני לא יודע מה תהיה התשובה שלנו במציאות עתידית כזו. יבחר כל אחד את תשובתו לפי תפיסת עולמו. אני רק מעלה תרחיש למחשבה. זה אולי נשמע פנטזיונרי, אבל אם טראמפ חושב כמה צעדים קדימה, כדאי אולי שנלמד ממנו ונחשוב כך גם אנחנו.
דרום אדום
בהתחלה הם אמרו שהם צריכים שנאשר להם כניסה של כמה פלוגות חמושות ומצוידות לסיני כדי להילחם בקיני טרור של אלקעידה שהתמקמו בחצי האי. ידענו שזה נוגד את ההסכם ההוא, אבל אמרנו שבכל זאת, גם אנחנו לא ממש רוצים את אלקעידה בחיים, אז שיהיה.
עברה תקופה והם הכניסו עוד משוריינים לחצי האי. אמרנו לעצמנו שבטח הם צריכים את זה ללחימה נגד ההם מאלקעידה אז נבליג. הם מצידם דווקא חיבבו את ההבלגה הישראלית ובנו מוצבים וביצורים קרובים יותר ויותר לגבול עם ישראל. גם כאן ידענו שזה מנוגד להסכם השלום, אבל מה לא עושים בשביל שלום. לא נבלע איזו צפרדע בצורת ביצורים ומשוריינים? נבלע.
ואז ראינו איך הם מבצעים תרגילי ענק שבהם האויב הוא בעצם אנחנו. ידענו שזה לא לעניין, שככה לא מתנהגים בין ידידים, אבל מה, נפרק ידידות בגלל שמג"דים ומח"טים מצריים מסבירים לחיילים שלהם שהאויב שנגדו הם מתאמנים הוא ישראל? זו לא סיבה. זה הרי גבול שלום וחבל להרוס שלום בגלל שטות כזו. שיפנטזו, שיתאמנו, מ'כפת לנו. אנחנו הרי כבר עשרות שנים ככה ולא קרה כלום.
ידענו שבהסכם השלום נקבע שחצי האי סיני אמור להישאר מפורז ולכל היותר ייכנסו לתוכו שוטרים מצריים כדי לאכוף את הסדר ולכוון את התנועה של הגמלים והכבשים ברחבי חצי האי, ואולי גם לוודא שכל החושות בחופי חצי האי קיבלו אישור בנייה, ולמרות זאת כשראינו טורי ענק של טנקים נכנסים לרצועה ומסתדרים במבנים מאיימים לא רצינו להעיר לידידים מדרום שזה לא מתאים ושאנחנו מרגישים לא כל כך בנוח עם האירוע, כי זה באמת לא נעים להרוס את הפסטורליה של נופי המדבר בגלל איזה קשקוש של כמה עשרות או מאות טנקים.
וכך זה נמשך ונמשך וכך העיניים שלנו עצומות ונעצמות כי לא נעים ולא כדאי ולמי יש כוח ויש לנו מספיק משימות אחרות ותנו לנו לפחות כמה קילומטרים של גבול ידידותי, עד ש...
ויקיפדיה
כשעברי לידר משתלח בחרדים בהופעה ומביע את הכאב שגורמות לו אוכלוסיות שמתחמקות מגיוס, הוא לא חושב לרגע שאנחנו עלולים לפתוח ויקיפדיה ולגלות שם איך היה נראה השירות הצבאי שלו?
קטעים בכנסת
הכנסת שלנו מספקת לנו לא מעט רגעים קומיים ותודתנו נתונה לה על כך. אנחנו הרי בימים מתוחים ועצבניים וקצת רגעים של היגיון משובש, מחשבה משונה, הגיגים מוזרים תמיד יכולים להעלות חיוך על פנינו, ובעיקר כשהם מגיעים מכיוון של אישים רמי מעלה וחמורי סבר. קומדיה במיטבה.
קומדיה אחת כזו התרחשה השבוע בועדת החינוך של הכנסת, בדיון שעסק בבקשה של נשים דתיות וחרדיות (וכנראה לא רק נשים) לפתוח מסלולים נפרדים שיאפשרו גם להן לחתור אל התואר האקדמי הנכסף. שימו לב, לא מדובר בחיוב של המוסדות לפתוח מסלולים שכאלה, אלא רק לאפשר למוסדות שיחפצו בכך לפתוח מסלול שכזה.
אבל מסתבר שלא בעיני כולם זה מוצא חן. הנה לכם כמה אמירות מהאירוע:
פרופ' מיכל פרנקל מארגון הפרופסוריות באקדמיה (לא ידעתם שיש כזה ארגון, נכון? הנה, עכשיו אתם יודעים) קבעה ש"לימודים בהפרדה הם נחותים מבחינה אקדמית". מישהו יכול להסביר למה? וגם כן, אולי תפקיד האקדמיה לדאוג לכך שאלה לא יהיו לימודים נחותים, וגם אם אתם לא רוצים לדאוג לכך, אולי אותן חרדיות ודתיות דווקא כן רוצות ללמוד בנחיתות אקדמית כזו? זו לא זכותן? תציינו שהן למדו במסלול נפרד ויחליט כל מעסיק אם מתאים לו לקחת בוגרת מסלול שכזה או לא. חופש אקדמי זה גם ערך, לא? (אגב, למען הסדר הטוב וההיסטוריה נציין שנציג המועצה להשכלה גבוהה, רונן קוטין, הדגיש בתגובה שבמסלול נפרד דווקא נשמרת הרמה האקדמית, אבל הפרופסור קבעה שלא)
והייתה שם גם נציגת הייעוץ המשפטי לוועדה, שמרית גיטלין שקד, שאמרה גם את הפלא הלוגי הזה: "הפרדה מגדרית במרחב הציבורי, ובכלל זה גם במוסדות להשכלה גבוהה, עלולה לעלות כדי פגיעה בשוויון". מישהו מבין איך זה מסתדר? הרי אם לא יהיו מסלולים נפרדים נשים חרדיות וחלק מהדתיות יימנעו מכניסה לאקדמיה. מה בדיוק שיוויוני בנעילת דלתי האוניברסיטאות בפני קבוצה מוגדרת באוכלוסיה? לייעוץ המשפטי פתרונים.
והיו גם נציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה שטענו גם הם שהפרדה שתוביל לפגיעה לא מידתית בזכויות ובראשן הזכות הבסיסית לשוויון. רק אזכיר שמדובר באנשים משכילים, לוגיים, נאורים ומתקדמים. איך הם מסבירים שהדרת נשים דתיות וחרדיות מהאקדמיה היא חלק מהזכות הבסיסית לשוויון? קטונתי.
אגב, אנשי המכון גם אמרו שהצעת החוק שתתיר הפרדה מגדרית תוביל לא עלינו למדרון חלקלק של הרחבת ההפרדה המגדרית לזירות נוספות כמו זירת התעסוקה, השירותים הציבוריים ועוד. בנקודה הזו כבר הבנתי שהחבר'ה פשוט הגיעו לדיון בוועדה עם ערימות של חוש הומור. הרי לא יתכן שהם באמת מעלים ברצינות טענה שכזו, ואז הגיעה גם חברת הכנסת שרון ניר שגם היא, מסתבר, מודאגת, מתרחיש האימים של המדרון החלקלק: "אם יתחילו הפרדה באקדמיה, מחר בכנסת יחליטו שיש קפיטריה נפרדת לנשים ומחרתיים יהיה חוק להפרדה בקופות חולים ובכל מקום. כל הצעות החוק האלה הן דמגוגיה שכולן יוצרות מדרון חלקלק שעומד בסתירה לתשתית שעל שמה הוקמה המדינה, שחל בה איסור הפליית נשים".
אתם הבנתם את זה? כי אני ממש לא, אבל לרגע הרהרתי שאולי הם פשוט לא רוצים לראות חרדים וחרדיות באקדמיה. אולי פשוט נוח להם להשאיר את החרדים והחרדיות מחוץ לאקדמיה כדי שניתן יהיה להמשיך ולהשתלח בהם כמי שלא לומדים ליבה, חסרי תארים, בורים וחסרי השכלה אקדמית.
להערות ולהארות שלכם: [email protected]