שלוש שנים וחצי בדיוק אחרי שגרמניה החליפה את קנצלרית גרמניה דאז אנגלה מרקל אחרי 16 שנות כהונה - הבוחרים בגרמניה יוצאים שוב להכריע את עתיד המדינה.
לאחר הבחירות האחרונות, הצליח איש המרכז-שמאל אולף שולץ להוביל את מפלגתו ה-SPD לניצחון מוחץ ולהותיר את מפלגתה של מרקל (שלא התמודדה באותן בחירות) באופוזיציה.
על רקע המצב הכלכלי ומשבר ההגירה באירופה התפרקה הממשלה ועל פי ההערכות מפלגת ה-CDU צפויה לחזור לשלטון עם ראש האופוזיציה פרידריך מרץ. אלא שהדרך של מרץ בדרך לשלטון לא סלולה ולא ברורה.
כך עובדת השיטה
גרמניה היא אחת הדמוקרטיות שמחזיקה באחוז חסימה גבוה במיוחד - חמישה אחוזים. במדינה הבוחרים מצביעים בשני פתקים - פתק אחד למפלגה באופן ארצי ופתק נוסף לנציג המחוז שמזוהה גם הוא עם אחת המפלגות.
עד הבחירות האחרונות, הייתה אפשרות להיבחר דרך המחוזות מבלי לעבור את אחוז החסימה - אך החוק שונה.
המפלגות שבסכנה
אחוז החסימה הגבוה צפוי לסכן כמה מפלגות שצפויות למצוא את עצמן מחוץ לבית הנבחרים הגרמני.
ה-FDP הליברלית לקחה חלק בממשלה האחרונה, מנהיגה החזיק גם בתיק האוצר והיה גורם מרכזי בהפלת הממשלה. יחד עם זאת, סקרים חוזים למפלגתו 4-5 אחוזים.
בנוסף, גם מפלגת די לינקה מהשמאל הקיצוני נמצאת על סף אחוז החסימה בשל פיצול שהיה במפלגה - אך לאחרונה המפלגה מתאוששת מעט ונעה בין 4 ל-7 אחוזים בסקרים.
לצד די לינקה, גם מפלגת BSW של זארה ואגנקנכט שלמעשה התפצלה ממנה, מדשדשת בין 4 ל-5 אחוזים. המפלגה מיישרת קו עם הימין בנושאי הגירה, אך לדוגמה בנושאי כלכלה, נמצאת בשמאל.
הימין בדרך לקאמבק
כאמור, הסקרים חוזים כי הקנצלר הבא יהיה מנהיג ה-CDU, אך יהיה עליו להקים קואליציה כשמפלגתו זוכה ב-29-32 אחוזים.
המפלגה השנייה בגודלה צפויה להיות אלטרנטיבה לגרמניה (AFD) מפלגת ימין קיצוני בה חברים גם ניאו נאצים. מרץ ומפלגתו לצד שאר השחקנים הפוליטיים הודיעו כי לא יסכימו לשבת עם המפלגה באותה קואליציה בשום אופן.
אל המקום השלישי צפויה להגיע ה-SPD בהנהגת הקנצלר שולץ שזוכה ב-13-16 אחוזים ועל פי ההערכות עשוי להיות חלק מהממשלה הבאה.
בפער לא גדול נמצאת המפלגה הירוקה עם 12-14 אחוזים ועשויה להיות לשון מאזניים בהקמת הממשל הבא.