בימים בהם בני הנוער בישראל מתמודדים עם אתגרים ביטחוניים חסרי תקדים, דווקא בולטת תרומתם של ארגוני ותוכניות נוער לחוסנם ותחושות מסוגלותם.
מחקר שראה אור באחרונה, בחן מאות בני נוער מכל רחבי הארץ, ומראה באופן מובהק כי מי שמשתתפים בפעילות התנדבותית, חברתית או מנהיגותית, מצליחים להפגין גמישות נפשית רבה יותר אל מול המלחמה והאיומים המתמשכים. הם מתמודדים עם הדחק באמצעות אמפתיה, סולידריות והשתייכות קבוצתית, ובכך מחזקים לא רק את עצמם אלא גם את החברה הישראלית כולה.
אינני מופתע מממצאים אלו. ארגונים ותנועות הנוער בארץ הוכיחו את עצמם פעם אחר פעם כעוגן משמעותי עבור בני הנוער, במיוחד בתקופות משבר ובייחוד בשנה החולפת. דווקא בזמנים של מצוקה גדולה, ארגוני הנוער מציעים שגרה שיש בה בחירה חופשית, פעילות מעשית לצד חינוך לערכים, אפשרות להוביל ולהשפיע. הם מאפשרים למתבגרים לגלות אחריות אישית וקבוצתית ולהיות שותפים אמיתיים ביצירת שינוי, בין אם מדובר בהדרכת ילדים, בהסברה בינלאומית או בהתנדבות בעורף.
המסר ברור: כאשר אנו מחזקים את החינוך הבלתי פורמלי, אנחנו לא רק מעניקים לבני נוער שעות פנאי או הזדמנות לפגוש חברים. אנחנו בונים כאן עתודה אזרחית של אנשים שיודעים לדאוג לזולת, לקחת יוזמה ולהפגין ערבות הדדית. בני נוער אלו לא יישבו מן הצד בזמן מלחמה או אסון טבע. הם ידעו לרתום את עצמם ואת סביבתם כדי לסייע לכל מי שזקוק, ובתוך כך לעצב את רוח הקהילה שבה הם חיים.
אני קורא לממשלה, לרשויות המקומיות, לקרנות פילנתרופיות ולכל מי שהחוסן החברתי והלאומי של ישראל יקר ללבו: השקיעו עכשיו בחינוך הבלתי פורמלי ושתפו פעולה עם ארגוני הנוער. הרחיבו את התקציבים, עודדו כניסה של מדריכים נוספים, העלו על נס את המפעלים הרבים בהם בני נוער לומדים להוביל והעניקו הכשרה מקצועית והעשרה מתמדת לצוותים שעובדים עמם.
עלינו לדאוג שכל נער ונערה יזכו בהזדמנות להשתייך למסגרת חברתית-ערכית, בלי תלות בכתובת המגורים או במצב הכלכלי. בייחוד בימים שבהם רבים כל כך באוכלוסייה חשים מתח, דאגה וחוסר אונים, אסור לתת לבני הנוער שלנו להישאר מאחור. המחקר מוכיח שהם הכוח הכי משמעותי שניתן לגייס כדי לחזק את חוסנם ואת חוסננו כחברה. זו לא רק קריאה לפעולה של ארגוני הנוער – זו קריאה לכולנו להביע מחויבות הדדית ואמונה אמיתית ביכולות של הדור הצעיר.
דווקא בשעה שהמציאות החיצונית נראית מאיימת, החשיבות של מפגש אנושי, חיזוק תחושת שייכות ומתן במה ליוזמה אישית, הופכת קריטית מאי-פעם. בני נוער שעסוקים בעשייה למען אחרים מגלים שמצב הרוח שלהם טוב יותר, שהם מוקפים חברים, ושיש בידיהם כלים יעילים להתמודד עם לחץ. ההשקעה בעתידם אינה עניין של מותרות, אלא של צורך בסיסי להבטיח את המשך הקיום החברתי־תרבותי של המדינה. אם נדע לתמוך כראוי ביוזמות חינוך בלתי פורמלי ולהנגישן לכלל התלמידים, ניווכח שוב שישראל היא אכן המקום הטוב ביותר לגדל בו ילדים – בזכות ערבות הדדית, חופש יוזמה ועוצמה קהילתית.
הכותב הוא מנכ"ל מועצת ארגוני הנוער