במשך שנים נחשב הים התיכון העמוק של ישראל לאזור שומם, אך מחקרים חדשים חושפים את עושרו האקולוגי.
לאחרונה התקיימה הפלגת מחקר ראשונה מסוגה לסקר את אזור שמורת הטבע הימית המוצעת "מרכז המדרון". במהלך ההפלגה נשלח רובוט מחקר מתקדם לעומק של 1,000 מטרים מתחת לפני הים – כפול מגובה הר הכרמל.
הסקר, ביוזמת החברה להגנת הטבע ובשיתוף חוקרים מאוניברסיטת חיפה והמרכז הישראלי לחקר הים התיכון, בוצע באמצעות ספינת המחקר "בת גלים" של חקר ימים ואגמים. הממצאים שנחשפו כוללים מערכות אקולוגיות נדירות, בהן נביעות גז קרות מסוג "אבעבועים" (Pockmarks), המהוות בית גידול לחיידקים המנצלים את גז המתאן המפעפע מהקרקעית כמקור אנרגיה, ובכך תומכים במערכת אקולוגית ייחודית.
בסמוך לנביעות התגלה לראשונה בישראל מין ענק של פורמניפרה אגלוטיננטי – יצור חד-תאי ימי הבונה קונכייה באמצעות גרגירי משקע. ד"ר עתרת שבתאי, אקולוגית ים תיכון מהחברה להגנת הטבע, שהובילה את המחקר, מסבירה: "בתי גידול אלו הם נדירים, ונמצאים רק ב-1% מהמרחב הימי של ישראל. לשם איתורם התבססנו על מודלים מתקדמים לחיזוי תפוצה, שהתגלו כאמינים לאחר שהרובוט תיעד מערכות אקולוגיות רגישות בכמויות גדולות". בין המינים המתועדים: תולעים מיוחדות החיות בנביעות גז, סרטנים, קיפודי ים, נוצות ים (אלמוגים רכים), דגים נדירים, כרישים ואף ביצי כרישים.
שמורת "מרכז המדרון", המשתרעת על פני כ-200 קמ"ר, היא אחת מעשר שמורות ימיות מוצעות במסגרת תכנית האב לשמורות ימיות, שהושקה בשנת 2023 על ידי החברה להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה. השמורה משתרעת בעומק של 500 עד 1,100 מטרים, ומהווה מוקד מגוון ביולוגי עשיר. לדברי החוקרים, המחקר בים העמוק הוא אתגר טכנולוגי הכולל שימוש ברובוטים תת-ימיים המספקים מידע קריטי על החיים בעומקים קיצוניים. "הממצאים מחזקים את הצורך בהשקעה בתשתיות מחקר לים העמוק בישראל, וכן בהגנה על אזור ייחודי זה מפני פיתוח עתידי", מוסיפה ד"ר שבתאי.
פרופ' איציק מקובסקי מאוניברסיטת חיפה מסביר כי הים העמוק מהווה כ-75% משטח כדור הארץ ומשחק תפקיד מרכזי במיתון שינויי האקלים. לדבריו, חקר הים העמוק דומה לחקר החלל, שכן הוא דורש טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם תנאים קיצוניים.
לפי החברה להגנת הטבע, אזור המים הכלכליים של ישראל משתרע על 21 אלף קמ"ר – שטח השווה כמעט לשטח היבשתי של המדינה. מרחב זה מהווה אזור רבייה ומקלט אקלימי למינים כמו כרישים, דולפינים, לווייתנים וצבי ים. עם זאת, לחצי הפיתוח בו מתגברים, עקב תכניות להרחבת חיפושי הגז, דיג הרסני ותשתיות נוספות.
אלון רוטשילד, מנהל "החצי הכחול" – תכנית הים של החברה להגנת הטבע, מציין כי ישראל מחויבת להגנה על 30% מהשטח הימי שלה עד שנת 2030, אך נכון להיום, הים העמוק לא זכה לתכנון או הגנה ראויה. "אם התכנית תמומש, היא תגן על 80% מבתי הגידול הייחודיים, לרבות אלמוגים, ספוגים ונביעות גז – ואתרי מחייה ונדידה של כרישים, דגים וצבי ים", הוא מסכם.