בסוף הפרשה נאמר: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְסַפֵּר לָעָם אֵת כָּל דִּבְרֵי ה'" (שמות כד, ג). רש"י מפרש שמדובר כאן לפני מתן תורה, ומשה סיפר לעם על שבע מצוות בני נח, ואת המצוות שלפני מתן תורה שקבלו במרה, פרה אדומה ושבת.
הרמב"ן מקשה ש'ויספר' משמע דברים חדשים, ולא דברים שכבר אמר להם? רבי לוי יצחק מברדיטשוב אומר, שאפשר ליישב את רש"י שאכן מדובר במצוות שנתנו קודם מתן תורה. אך עדיין יש לשאול מה הכוונה 'ויספר'? אם הוא אמר להם דינים, מצוות שבת ושבע מצוות בני נח, זה לא נקרא סיפור. היה צריך לומר 'ויצו', או 'וידבר', ומדוע הלשון היא 'ויספר'?
מסביר רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שהוא סיפר להם איך הקב"ה שמח מאד במצוות שישראל מקיימים. משה סיפר להם את גודל השעשועים שהקב"ה משתעשע במצוות, שישראל עושים את רצונו, וכמה זה משפיע שפע גדול על כל העולם. וכשישראל שומעים את זה, שהקב"ה כל כך שמח במצוות שישראל מקיימים, אז מיד אמרו - כל מה שאמר ה' נעשה. אם הקב"ה שמח במצוות שאנחנו עושים והם כל כך משפיעות טוב - שייתן לנו עוד מצוות!
"וַיֹּאמְרוּ כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה" (שם). כלומר אנחנו רוצים עוד מצוות כדי לעשות נחת רוח לריבונו של עולם, כדי להשפיע עוד ברכה על כל העולמות!
הכתוב הוא חלק משיחה שנמסרה בשנת התשפ"ד