ליאורה בן צור, ממייסדות עתיד לעוטף, מסבירה בריאיון לערוץ 7 מהכנסת על הצורך בהנצחת חללי השבעה באוקטובר, החמ"ל שפתחה באותו היום - שעות אחרי שילדה והרצח של אמה בקיבוץ עין השלושה.
"חוק ההנצחה, שעכשיו מדובר בוועדת החינוך, הוא חוק משמעותי וקריטי עבור שיקום וחידוש העוטף", אומרת בן צור. "אנחנו חייבים לאפשר גם לנו, כתושבים, מקום לחזור הביתה ולא להפוך את הכבישים שלנו לכבישי דמים".
"אנחנו חייבים לדעת איך לשקם את העוטף. לזכור, כמובן לא לשכוח - אבל לצד צמיחה, שגשוג והצלחה ולהביא את העוטף למקום הכי טוב שהיה אי פעם ולהצליח לפרוץ משם. לכן אני חושבת שההסדרה של החוק, במיוחד המיגוניות שנמצאות בצדי הדרך, שאנחנו תושבי העוטף רואים אותן יום יום - צריכה להיות הסדרה", הוסיפה. "במועצה שתוקם בעקבות החוק חייבים להיות בה חברים מהעוטף. העוטף חייב להשמיע את הקול שלו בצורה ברורה ואת מה שהוא דורש".
בן צור מספרת על הלידה שעברה זמן קצר לפני הטבח. "30 שעות לפני אירועי השבעה באוקטובר ילדתי את בתי אסיף. הייתה שמחה מאוד גדולה בבית כשהיא נולדה, היינו ממש מאושרים. בשישה באוקטובר, אמא שלי, בעלי והילדים הגיעו לבקר אותי וחזרו לקיבוץ עין השלושה שנמצא שני ק"מ מחאן יונס.
בשבעה באוקטובר חדרו כ-50-70 מחבלים לקיבוץ, רצחו, בזזו, ניסו להגיע לכל התושבים - ובזמן הזה, כשאני בחדר לידה, פתחתי חמ"ל כדי להציל את בני משפחתי לאחר פנייה של בעלי ועשייתי הכל שיגיעו - בין אם צבא ובין אם אנשים אחרים. אחרי שעות ארוכות שאף אחד לא הגיע, ביקשתי מאחים שלי, ידידיה ובצלאל להגיע ולחלץ את בני המשפחה שלי", היא משחזרת.
בן צור מספרת כי אחיה הצליחו לחלץ את בעלה והילדים: "אבל כשהם הלכו בדרך לדירת האירוח שבה אמא שלי התארחה בקיבוץ, הם מצאו אותה מרוססת בכדורי קלצ'ניקוב בכל חלקי גופה".
עוד מספרת כי דור בעלה התקשר אליה אחר הצהריים: "הוא אמר לי שאמא שלי נרצחה. והזעקה שלי הייתה הכי חזקה בבית חולים באותו יום. יום למחרת השתחררתי עם תינוקת חדשה, עם צמיד על היד וקברתי את אמא שלי חמש שעות לאחר מכן. בזמן שפגשתי את הילדים שלי לא האמנתי - ממש הרגשתי שילדתי את שלושתם מחדש. אני זוכרת שהסתכלתי לילדים שלי בעיניים בזמן השבעה ואמרתי להם, מעכשיו אני הולכת לבנות לכם עתיד טוב יותר".
בן צור אומרת כי "כמה שבועות לאחר מכן אני ועוד חברים התחלנו להקים את תנועת עתיד לעוטף, שזו תנועה של אזרחים, של תושבים שמאמינים בבניית האמון מחדש".
