בישראל מציינים את יום המשפחה בל' בשבט, סמוך לתאריך פטירתה של הנרייטה סאלד, מייסדת ההסתדרות הציונית הדסה, שכונתה "אם הילדים".
על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2023 חיו בישראל כ-2.30 מיליון משפחות, עלייה מהותית לעומת כ-1.96 מיליון בשנת 2014. המשפחה הישראלית הממוצעת כוללת 3.71 נפשות, ומגורים במסגרת משפחתית הם הנפוצים ביותר.
המשפחה הנפוצה ביותר בישראל היא זוג עם ילדים עד גיל 17, המהווים כ-47% מהמשפחות. בקרב המשפחות היהודיות, שיעור הזוגות ללא ילדים עומד על כ-29%, לעומת כ-12% בקרב המשפחות הערביות.
כ-2.99 מיליון ילדים עד גיל 17 מתגוררים במשפחות בישראל. מרביתם (כ-91%) חיים עם שני הוריהם, בעוד היתר מתגוררים עם הורה אחד בלבד. כ-12% מהמשפחות עם ילדים עד גיל 17 הן חד-הוריות (144 אלף משפחות), ובראש כ-85% מהן עומדת אישה. בנוסף, כ-23% מהאימהות החד-הוריות הן רווקות.
בערים הגדולות (מעל 100 אלף תושבים), בית שמש מובילה בשיעור המשפחות עם ילדים עד גיל 17 – כ-68%, לעומת ממוצע ארצי של 47%. חולון מובילה בשיעור המשפחות החד-הוריות (9.3%), ואילו תל אביב-יפו בולטת בשיעור המשפחות ללא ילדים (כ-40%).
הממוצע הגבוה ביותר של נפשות למשפחה נמצא בבית שמש (4.72), בבני ברק (4.71) ובירושלים (4.29), מעל הממוצע הארצי (3.71). משפחות ערביות גדולות יותר מהיהודיות, ובקרב היהודים קיים קשר בין רמת הדתיות לגודל המשפחה.
הנתונים חושפים גם כי 94% מהזוגות בישראל נשואים, בעוד כ-118 אלף זוגות חיים יחד ללא נישואין. רוב הזוגות הלא נשואים (68%) הם ללא ילדים, אך כ-28 אלף מהם מגדלים ילדים עד גיל 17.
בנוגע לתעסוקה, במשקי בית עם זוג וילדים שיעור המועסקים גבוה במיוחד (96.7%) לעומת משקי בית ללא ילדים (64.7%). כשגיל הילד הצעיר נע בין 18 ל-24, שיעור המועסקים אף עולה ל-97.1%.
בשנת 2023 נרשמו במשרד הרווחה והביטחון החברתי כ-248.6 אלף משפחות (947.7 אלף נפש). באותה שנה הופעלו כ-3,500 משפחות אומנה, בהן הושמו כ-5,000 ילדים – כמחציתם אצל קרובי משפחה.