בנוסח אשכנז (וגם בנוסח 'ספרד' האשכנזי) של 'אתה יצרת', שאומרים במוסף ר"ח שחל בשבת במקום 'תכנת שבת' שאומרים בשבתות הרגילות יש בעיה: חסרה לכאורה פיסקה חשובה, שאומרים אותה בכל תפילות המוספים של שבת לקראת סוף הברכה האמצעית.
גם בשבת חוה"מ וביו"ט שחל בשבת ואפילו בראש השנה ויום כיפור שחלים בשבת: 'קדשנו במצוותיך ותן חלקנו בתורתך, שבענו מטובך ושמחנו בישועתך, וטהר לבנו לעובדך באמת, והנחילנו ה' אלוקינו שבת קודשך וינוחו בו ישראל מקדשי שמך'. מילים יפות, קדושות וטהורות. לכאורה אין שום היגיון שבשבת ר"ח לא יאמרו את הקטע הזה, ובכך מוסף שבת ר"ח הוא החריג מכל תפילות המוספים שאומרים בשבתות! וכבר העיר על עניין זה רבי יחיאל מיכל עפשטיין זצ"ל בעל ערוך השולחן, ואמר שלדעתו זו טעות בסידורים.
וז"ל (ערוך השולחן או"ח סי' תכה סעיף ב): 'ודע, שמעולם תמהתי על הנוסח שלנו שבסוף "אתה יצרת", שאחר ל"מחילת עון" אומרים "כי בעמך ישראל בחרת... ושבת קדשך..." – למה אין אומרים "קדשנו במצותיך ותן חלקנו... והנחילנו... וינוחו בו ישראל מקדשי שמך, כי בעמך ישראל..."? והרי כל יום טוב שחל בשבת, וראש השנה ויום הכיפורים שחלו בשבת, אומרים בסוף הברכה האמצעית נוסח זה שזהו תורף קדושת שבת, ולמה לא יאמרו זה בראש חודש שחל בשבת? ובנוסח ספרד ישנו באמת זה הנוסח. ולעניות דעתי בנוסח אשכנז חסר זה מהדפוס. ואני נוהג לאומרה, ואין שום טעם שלא לומר זה. ולא מצאתי מי שהעיר בזה'. עד כאן דבריו הפשוטים והמשכנעים-לכאורה של אחד מגדולי פוסקי הדורות האחרונים.
בעקבות הערות של מתפללים, שהיפנו אותו לסעיף זה ב'ערוך השולחן', הוסיף הרב שלמה טל ז"ל במהדורה השלישית של סידור 'רינת ישראל' שהוא הדפיס משנת תש"ל ואילך את הפיסקה הזאת לתפילת מוסף של שבת ור"ח, גם בנוסח ספרד (האשכנזי) וגם בנוסח אשכנז.
והנה, אודה ולא אבוש: אחד השינויים הראשונים שעשיתי במהדורה החדשה של 'רינת ישראל' שזכיתי לההדיר משנת תשע"ה, היה למחוק את המשפט הארוך והיפה הזה מברכת 'אתה יצרת', ולהשיב את הנוסח הישן למקומו. כבר נכתב הרבה בנושא בשנים האחרונות ואין לי הרבה מה לחדש, אבל מפני שאחרי כל שבת ר"ח אני מקבל הערות ונזיפות על השמטת הפסקה הזו בנוסח המהדורה החדשה של רינת ישראל, חשבתי שחובתי להסביר את עצמי.
בקיצור רב: אחרי בקשת המחילה מהגאון הגדול בעל ערוה"ש זצ"ל וגם ממכובדי הרב שלמה טל ז"ל יש כאן לענ"ד, וכפי שכבר כתבו גדולים וחכמים ממני, פשוט טעות. אתחיל מהעובדות: הפיסקה הזו לא נמצאת באף אחד מהסידורים הישנים והקדומים, שהם מקור נוסח התפילה שלנו.
יתר על כן, גדולי המדקדקים מגיהי הסידור, כמו רבי שבתי סופר ורבי יעקב עמדין והגר"א ורבי וולף היידנהיים ורבי זליגמן בר ואחרים, לא חשבו שקטע זה חסר או נשמט, ולכן לא העירו על כך. מכאן שהם הסכימו לעובדה שזהו הנוסח הקדום ואין בלתו, ובגלל קושיא לא מחדשים נוסח חדש שלא היה קיים מעולם. הרי לא מדובר על השמטה-לכאורה של מילה אחת, מדובר על פיסקה שלמה, למעלה מעשרים מילים! לקושיא של בעל ערוה"ש יש תירוצים, אבל זה לא מה שמשנה – הנוסח ה'חסר' הוא הנוסח הקדום של תפילת מוסף של ר"ח שחל בשבת, וממנו אין לזוז ימין ושמאל.
ולעצם העניין, אחר בקשת מחילת הגאון הגדול רי"מ עפשטיין בעל ערוך השולחן, הקושיות שלו, שבגללם סבר שצריך לשנות את הנוסח ואף נהג כך בעצמו, אינן קשות כלל: מה שכתב 'ובנוסח ספרד ישנו באמת זה הנוסח' – הוא מתכוון לנוסח עדות המזרח, ושם הנוסח שונה לגמרי ולכן לא רלוונטי לענייננו. ומה שכתב 'לעניות דעתי בנוסח אשכנז חסר זה מהדפוס' – כבר כתבתי קודם שכך הוא בכל הנוסחים העתיקים, והסיכוי שנשמטה הפיסקה מכולם כאחד באורח פלא הוא קלוש עד לא קיים.
ומה שכתב 'אין שום טעם שלא לומר זה' – טעמים שונים נכתבו על הסיבה לנוסח תמוה-לכאורה זה, אבל זה לא משנה – לא משנים נוסחים עתיקים, לא גורעים ולא מוסיפים, רק בגלל שלדעת המתבונן 'אין בהם טעם'.
ומה שכתב 'לא מצאתי מי שהעיר בזה' – עובדה זו עצמה היא ראיה עצומה לכך שאין שום צורך לשנות. אך האמת היא שזה לא מדויק – הרב בעל התניא שינה גם הוא את הנוסח בסידור האר"י של חב"ד וכך נוהגים חסידי חב"ד (ואולי זה מה שהכריע את הכף בעיני הרב שלמה טל, צאצא של חסידי חב"ד בעצמו), אך דעתו לא התקבלה בנוסחי ספרד של החסידויות האחרות.
כל פעם כאשר ר"ח חל בשבת 'מתנפלים' עליי על כך שאין במהדורה החדשה של סידורי 'רינת ישראל' שזכיתי לההדיר את הפיסקה 'קדשנו במצוותיך' ב'אתה יצרת' וכו', לא בנוסח אשכנז ולא בנוסח ספרד (האשכנזי), ואני על משמרתי אעמודה.