תחקירי צה"ל על כשלי 7 באוקטובר, שפורסמו הערב (חמישי), מתארים שלב אחר שלב איך נבנתה הקונספציה הביטחונית שקרסה באחת בשעה 06:29 באותו יום מר.
מהתחקירים עולה כי אוגדת עזה הוכרעה בשעות הראשונות של המלחמה, ונפילתה הובילה לנפילתם והירצחם של כמעט 1,200 ישראלים, רובם אזרחים, ובהם 329 חיילים שנפלו בקרבות, 58 שוטרים ו-10 אנשי שב"כ. 251 אזרחים וחיילים נחטפו לרצועת עזה, עשרות מהם נהרגו או נרצחו בשבי, ו-59 מהם עדיין שבויים בידי חמאס. מאז יצא צה"ל למלחמה שנמשכת כבר כמעט 17 חודשים והשיג הישגים רבים, אך בצבא אומרים כי "ההישגים בחודשי המלחמה אינם מעמעמים את הכישלון ב-7 באוקטובר".
לפחות 5,600 מחבלים חדרו לשטח הארץ בסך הכל, בשלושה גלים, ועיקר אירועי החטיפות בוצעו עד השעה 12:00, כאשר בזמן זה מרבית המחבלים שחדרו לשטח ישראל החלו לסגת לשטח הרצועה או נהרגו בקרבות. השליטה במרחב הגבול הושגה בלילה הראשון לפרוץ המלחמה.
במשך שנים פיתחו צה"ל ומערכת הביטחון תפיסה שהתבססה על הנחות יסוד שגויות, ואפשרה לחמאס לבנות בהדרגה את המערך שאפשר את מתקפת הפתע. תחקירי צה"ל מלמדים כי הכשל החל הרבה לפני 7 באוקטובר, בתקופה שאחרי מבצע "צוק איתן" ב-2014.
התחקיר מתאר כיצד יחיא סינוואר, שעלה לראשות ארגון הטרור ב-2017, הוביל שינוי אסטרטגי מהותי בארגון הטרור – מהישענות על לחימה תת-קרקעית למתקפה יבשתית רחבת היקף – בעוד מערכת הביטחון הישראלית נשארה "תקועה" בתפיסות ישנות.
מהתחקיר עולה כי במשך שנים ארוכות התבססה תפיסת הביטחון הישראלית מול עזה על הנחת יסוד מרכזית: חמאס הוא ארגון רציונלי ש"מורתע ודבק בהסדרה". גם לאחר עליית סינוואר לשלטון ב-2017, המשיכה חטיבת המחקר של אמ"ן לתאר את חמאס כ"תנועה ריאליסטית" שמעוניינת ב"שקט" ברצועה לטובת פיתוח אזרחי. בתחקירי צה"ל עולה כי "הייתה מערכת תפיסות שגויה לאורך שנים".
חמאס וסינוואר נתפסו כ"פרגמטיים" ביומיום, רואים בפרויקט השלטוני נכס אסטרטגי ודבקים בהסדרה ובשקט כאסטרטגיה מובילה.
ההערכה הייתה שהאיום מרצועת עזה לא נתפס כאיום הגדול ביותר. התברר כי לאחר מבצע "צוק איתן", הקים חמאס גוף מסודר עם "מטה מבצעי" בראשות ראאד סעד. תחת פיקודו, התחיל חמאס לתכנן את "הפרויקט הגדול" – תוכנית למתקפה רחבת היקף על ישראל, שכללה פשיטה קרקעית של אלפי מחבלים. כל זאת, בשעה שחטיבת המחקר של אמ"ן המשיכה להעריך שחמאס מרוכז בבניית מנהרות תת-קרקעיות.
התחקיר מגלה שהתפיסה הישראלית התעצבה משמעותית אחרי מבצע "שומר החומות" ב-2021. בניגוד להערכת חמאס שראה במבצע "ניצחון" בגלל הירי לירושלים וההבנה שאפשר להתקדם למערכה רב-זירתית מול ישראל עם חיזבאללה, ישראל ראתה בו "השגת הרתעה" וקבעה כי השיג פגיעה בתת-קרקע של חמאס.
אחד הגילויים המדאיגים בתחקיר נוגע למסמך "חומת יריחו" – תוכנית המתקפה של חמאס שהגיעה לידי ישראל כבר בשנת 2022. למרות שהמסמך תיאר במדויק את כוונות חמאס להבקיע את מערך ההגנה של אוגדת עזה באמצעות 4,000 מחבלים ולהגיע לערים בעומק ישראל, הוא נתפס כ"רעיון עתידי" המכוון לבניין כוח ולא כאיום ממשי. המסמך הוצג לראש אמ"ן ולמפקד פיקוד הדרום במאי 2022, אך צוין כי לא ידעו אם מדובר בתוכנית קונקרטית או שמא בתכנון רעיוני של ראאד סעד.
נקודת מפתח נוספת הייתה בנובמבר 2022, ביום עיון שנקרא "דיוקנה של מערכה", שבו דובר על "חומת יריחו" כתרחיש לעתיד. ההערכה בצבא הייתה אז שחמאס מסוגל לבצע פשיטה של עד שתי פלוגות ועד כ-70 מחבלים – בעוד שבפועל, ב-7 באוקטובר, השתתפו בפשיטה כ-5,600 מחבלים.
התחקיר מצביע על כשל מערכתי נוסף: הפניית משאבים ותשומת לב לזירות אחרות, בעיקר לאיו"ש ולזירה הצפונית, על חשבון עזה.
טעות מרכזית נוספת היא הסתמכות יתר על המכשול, שהקמתו הושלמה ביולי 2021. המכשול לא תוכנן להתמודד עם מתקפה רחבה בהפתעה. ייעודו היה לאפשר שליטה באירועי מחאות המוניים ולשבש חדירות מוגבלות. למרות זאת, התפתחה תחושת ביטחון מופרזת ביכולותיו, גם כשצומצם הסד"כ (סדר הכוחות) בגבול בשל אילוצי משאבים בצה"ל.
תחקירי צה"ל מתארים כיצד חמאס הוליך שולל את ישראל באמצעות תהליך הונאה מתוחכם. בצה"ל מעריכים שהיה "מאמץ הונאתי" שבמסגרתו חמאס נמנע מהסלמות מול ישראל שהיו מסכנות את תוכניותיו.
ראש אגף המודיעין, האלוף שלומי בינדר, סיכם את תחקיר אמ"ן, ממנו עולה כי היה פער גדול ומתמשך בין ההבנות שהתגבשו במערכי המודיעין לגבי חמאס לבין המציאות. "אמ"ן כשל בזיהוי ההחלטה הקונקרטית למימוש מתקפת הפתע וכן את ההיערכות בימים שקדמו לה". בין הצעדים המרכזיים שעלו בלקחים להמשך נכלל תיקון יסודי של ייעוד ואחריות אמ"ן.
מהממצאים המרכזיים בתחקיר שנעשה על אודות יחידה 8200, היחידה המובחרת באמ"ן האחראית על איסוף מודיעין אותות (סיגינט) ופענוח צפנים, עולה כי היחידה לא מיצתה את כל המקורות שהיו לה בליל 7 באוקטובר. היחידה לא הייתה שותפה לשיח המודיעיני, ולניסיון להבין את תמונת המודיעית ולא מיצתה את כלל החומרים הפוטנציאלים שברשותה לבחינה נרחבת של פעילות חמאס.
עוד עלה בתחקיר כי המשמרת בבסיס ירקון של 8200 צומצמה לפנות בוקר, והתחקיר קבע כי הייתה זו החלטה לא נכונה. עוד עלה כי כלי של היחידה לא פעל במהלך הלילה, וגם כשהגיעו נתונים הכלי לא חידש.