בראיון לתוכנית 'הכל שפיט' ברשת ב' שוחח פרופ' יובל אלבשן עם עו"ד דוד ברלינר, מרצה למשפט בינלאומי בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטת בר-אילן, על הסוגיות המשפטיות הנוגעות למעורבותה של ישראל בסוריה.
הדיון נגע בחוקיות פעולות צה"ל בדרום סוריה, ההבדלים בין זירות לחימה שונות, מעמדה של ישראל בסוריה, המשמעות של הפרת הסכם הפרדת הכוחות משנת 1974 והשהייה הממושכת של כוחות צה"ל במרחב החיץ, וכן על היחס בין הפוליטיקה וההשלכות שיש לכניסתו של טראמפ לבית הלבן על הסדר העולמי החדש והשינוי שהוא מביא למשפט הבינלאומי.
ברלינר הסביר כי הכניסה של ישראל לסוריה יצרה מציאות משפטית חדשה ושונה מהזירות שהורגלנו אליהן בעבר. "בעזה ולבנון פינינו את האוכלוסייה האזרחית, ואחרי שפינינו אמרנו שזה אזור לחימה ומותר להרוג את האנשים (הלוחמים) שנמצאים שם". לעומת זאת, בסוריה "המגע שלנו הוא כמעט אך ורק עם האוכלוסייה האזרחית".
אחת השאלות המרכזיות שעלו בראיון היא האם ישראל מגדירה את עצמה ככוח כובש בשטח סוריה. ברלינר מציין כי ישראל נמנעה עד עכשיו מלהגדיר את עצמה ככוח כבש בסוריה, וזאת למרות שלפי המבחנים היבשים של המשפט הבינלאומי בהחלט מדובר בכיבוש. לדבריו, ישראל נמנעת מהגדרה זו כדי לא לקחת על עצמה את החובות הנלוות לכך, כמו דאגה לביטחון ולצרכים של האוכלוסייה האזרחית.
בהקשר זה, נשאלה השאלה האם פעולות כמו מפקד אוכלוסין, סיוע רפואי והצעות עבודה לתושבים מעידות על כוונה להשתלטות ארוכת טווח. ברלינר טען כי "זה הולך יותר לכיוון שישראל, כנראה גם בזכות ממשל טראמפ, כן שוקלת שהיה יותר ארוכה שמה. זה הולך באמת יותר לכיוון של כיבוש, עם מחויבויות לאוכלוסיה האזרחית".
עוד עלתה לדיון סוגיית הסכם הפרדת הכוחות מ-1974, שלדברי ברלינר, "נשמר די בצורה יפה כמעט בלי הפרות במשך יותר מ-50 שנה". עם זאת, הוא מציין כי "בהחלט אפשר להגיד שאנחנו מפרים אותו", אך לישראל יש "הצדקות משפטיות" טובות לכך . אחת הטענות היא שההסכם נחתם עם המשטר הישן, וכי כעת יש גורמים ג'יהאדיסטיים בשטח.
ברלינר התייחס גם לשאלה האם ומתי ניתן לייחס את פעולות הג'יהאדיסטים למשטר הסורי. לדבריו במקרים רבים לא ניתן לייחס למשטר את הפעולות של גורמי טרור שונים במדינה, אך כיוון שמדובר ב"מדינה כושלת" אשר השלטון המרכזי לא מצליח לטפל באותם גורמים, הרי שהדבר יותר לגיטימציה לפעול נגדם.
נקודה חשובה נוספת אליה התייחסו אלבשן וברלינר היא היחס בין המשפט הבינלאומי לפוליטיקה, ולשינויים שמשפט הבינלאומי צפוי לעבור בעקבות כניסתו של טראמפ לחדר הסגלגל. בתוך כך התייחס ברלינר גם ליחס בין צרכים הביטחוניים של המדינה לבין המחויבויות משפטיות ומוסריות שלב. בין אם מדובר בכיבוש זמני או בהסדר קבע, ברור שישראל ניצבת בפני אתגרים משפטיים ומדיניים מורכבים.