עם סופי קובזנצב, מומחית ליחסי רוסיה והמזרח התיכון חוקרת במכון משגב למחקרי ביטחון לאומי, שוחחנו על החוויה הדיפלומטית חסרת התקדים שעברה על נשיא אוקראינה, זלנסקי, בבית הלבן, ממנו נאלץ לצאת בבושת פנים לאחר מה שמוגדר בעולם כזובור נשיאותי.
"קשה לי מקצועית להגיב על ההתנהגות של טראמפ, כי אני לא חוקרת התנהגות, אבל זה די צפוי. טראמפ לא נתון לגינונים דיפלומטיים כפי שראינו גם בעבר. אבל נראה שהיה כאן חישוב של הממשל החדש", היא אומרת ומציגה את האפשרויות שעומדות בפני הממשל האמריקאי: המשך החימוש של אוקראינה, מה שיוביל להמשך מלחמת ההתשה, שליחת חיילים למלחמה מה שיגרום לעימות ישיר בין מדינות נאטו לרוסיה ועשוי להתלקח לעימות צבאי גלובאלי שאיש אינו רוצה בו, והאפשרות השלישית היא משא ומתן להפסקת המלחמה.
כעת ארה"ב מעוניינת באפשרות השלישית. "אפשר היה להניח שארה"ב תביא את שני הצדדים לויתורים כלשהם ותמנף את הלחץ שלה על רוסיה שנמצא במקום פחות טוב מאשר לפני כמה חודשים. היא נאחזת במעוזים שנותרו בידה, החיילים הצפון קוריאנים שנשלחו לקורסק לא מצליחים באמת לסייע לרוסיה, איראן חלשה מאוד ואפשר למנף לחצים על רוסיה, אבל החישובים של טראמפ קרים וכלכליים ועל זה נשענת הדיפלומטיה שלו והוא מבין ששווה לו לשתף פעולה עם רוסיה מאשר עם אוקראינה".
בעיני קוזבנצב מדובר באירוע משלב זירות, כהגדרתה. "טראמפ רוצה לחדש יחסים עם רוסיה, לפי אמירות של ראש קרן ההשקעות הרוסית, שאמר שארה"ב הפסידה 320 מיליארד דולר מהסנקציות על רוסיה אחרי שעסקים נעצרו. טראמפ רוצה לחדש פרויקטים להפקת וחיפוש נפט בחוג הארקטי, מה שהפסיק ב-2018 וגרם להפסדים גדולים, גם של חברות אנרגיה שחלקן תרמו לו לקמפיין הבחירות. טראמפ גם מכוון למזרח התיכון כשהפך את סעודיה לנסיכת האירוע. הוא מאוד רוצה להוריד את מחירי הנפט ולקרב את סעודיה חזרה לארה"ב. עד כה סעודיה נהנתה מנפט זול שהיא קנתה מרוסיה וכדי לקרב את סעודיה אליו הוא צריך להציע לרוסיה עסקים אחרים כדי להוריד את התלות הרוסית במכירת נפט לסעודיה וסין".
בנוסף צפוי טראמפ להציע לסעודים הצעות מדיניות שיהפכו את הורדת מחירי הנפט למשתלמת עבורם, מה שנוגע גם להפסקת המלחמה בעזה וההבטחות שניתנו לסעודיה בנוגע לנשק והמאבק בגרעין האיראני. רווח נוסף עבור טראמפ הוא הרחקתן של סעודיה ורוסיה מהענק הסיני.
המוטו שלהערכתה של קוזבנצב מוביל את טראמפ הוא כפי שהיה בעבר, טובתה של אמריקה, ואת זאת הוא מקדם דרך תמריצים כלכליים כאלה ואחרים, כפי שהיה בהסכמי אברהם. במקרה הנוכחי המעמד האמריקאי הוא שמשפיע על טראמפ הרבה יותר מהשיקול האוקראיני או הרוסי. טראמפ שוקל את ההשלכות לטווח ארוך של סיום המלחמה, "כי אם אוקראינה יוצאת מהמלחמה כשהיא מוכה ומאבדת את השטחים שרוסיה לקחה לה ולא מקבלת את החברות בנאטו, זה לא פועל לטובתה מעבר להפסקת המלחמה והתקיפות הרוסיות עליה. ההבנה הזו שהפסקת המלחמה לא תניב הישג לאוקראינה ולאירופה מוביל לדאגה אירופית, אך לארה"ב המהלך יהיה טוב מאחר והוא מאפשר לה לחדש קשרים עם רוסיה ולבטל סנקציות לצד שקט בטווח הקצר והבינוני.
עוד שאלנו את קוזבנצב אם יתכן ומהמפגש הטעון עם טראמפ יצא זלנסקי עם רווח כלשהו, מאחר ואירופה התייצבה מאחוריו. לטעמה הדבר לא היה נצרך שהרי אירופה עמדה לצידו לאורך כל שנות המלחמה, כולל ההצהרה הבריטית למשלוח חיילים שיסייעו לאוקראינים. "אירופה עומדת מאחוריו כי היא מבינה שאוקראינה היא מפתח לכל אירופה, אבל היא אמנם שלחה סיוע כספי שהיה משמעותי ונשק ואמצעי הגנה שאינם שוברי שוויון. עד היום אוקראינה לא קיבלה נשק משמעותי כמו מטוסי קרב ואמצעים משמעותיים כי אירופה מייצרת מאזן הרתעה כמו שעושה ארה"ב. היא לא רוצה שהאירוע יתלקח למלחמת עולם, ונותרה שאלת המחיר".
בהתייחס למפגש זלנסקי וטראמפ, מציינת קוזבנצב כי נראה שזלנסקי הבין את אופי הממשל האמריקאי החדש ולכן הוא הגיע עם הצעה כלכלית לארה"ב, הצעה לגישה אמריקאית למחצבים בארצו, אך "טראמפ חושב שעם רוסיה הוא יוכל להגיע לשיתוף פעולה שיוכל להניב הרבה יותר עבור הכלכלה האמריקאית".