גבריאלה פיין היא דוקטורנטית באוניברסיטת חיפה מומחית לתנועה ודימויי גוף, ובראיון לערוץ 7 היא מספרת על עבודת החקר שלה בהנחיית פרופ' עינת שופר אנגלהרד, בנושא דימוי גוף אצל נשים חרדיות לאחר לידה.
"התקופה שלאחר הלידה היא תקופה עם הרבה שינויים רגשיים וגופניים ואחד הקשיים בתקופה הזו הוא הגיעה בדימוי הגוף אצל האם. זה מושפע ממשקל, משינוי הגוף והדימוי העצמי", היא אומרת ומספרת על מחקרה המתבסס על ספרות מקצועית הקובעת שדימוי גוף נמוך יכול להשפיע על מצוקה רגשית ודיכאון אחרי לידה. "המחקר בדק אם פעילות גופנית יכולה לשמור על דימוי גוף חיובי בתקופה שאחרי לידה".
המחקר בחן שתי קבוצות של נשים חרדיות, כאשר ההתמקדות דווקא בנשים חרדיות מגיעה מאחר ומדובר באוכלוסיה שבה היקף הילודה הוא כמעט כפול מאשר בקבוצות אחרות. המחקר בחן מה בתקופה שלאחר לידה יכול להשפיע על דימוי הגוף אצל האישה. אחת הקבוצות הייתה של נשים שמשתתפות בפעילות גופנית והשנייה ללא פעילות גופנית. "מדדנו מה קורה מבחינת דימוי גוף ומצאנו שדימוי הגוף עלה בקרב הקבוצה שמשתתפת בפעילות גופנית לעומת אלה שלא. זה מלמד על החשיבות של ההשתתפות בפעילות גופנית כשומרת על בריאות האישה ומונעת סיבוכים בתקופה שאחרי לידה".
השאיפה במחקר הייתה לבחון מה מייצר מוטיבציה אצל הנשים הללו להשתתפות בפעילות גופנית, על מנת לפתח את אותם מוטיבים המעודדים אותן לכך מתוך החוויה הסובייקטיבית שלהן. הפעילויות שנבחנו במחקר היו בעיקר ריקוד ופילאטיס, כאשר ההגדרה של אישה השותפה לפעילות היא השתתפות של שיעור אחד בשבוע למשך שלושה חודשים.
פיין מספרת על החוויות שבהן שיתפו הנשים החרדיות שהשתתפו במחקר, חוויות שכוללות תחושת בגידה של הגוף כאשר הפעילות התנועתית חיברה אותן מחדש לגוף ומתוך כך תחושה נימית של אושר ואופטימיות עד השלמה עם הגוף והרפיה.
בדבריה היא מספרת על מחקרים אחרים שבחנו את השפעות הפעילות הגונית קודם ללידה על הלידה והתחושות שסביבה. היא עצמה התמקדה בתרומת התנועה לנשים בתקופה שאחרי הלידה. המחקר, היא אומרת, הוכיח והראה את ההשלכות הרגשיות על הגוף, את הקשר הישיר והמיידי בין גוף ונפש ומתוך כך חיזוק המסוגלות העצמית, ההערכה העצמית והביטחון העצמי מה שחשוב לכל אישה אבל בתקופה זו של אחרי לידה מדובר באלמנט משמעותי עוד יותר.