באולפן ערוץ 7 מתארחת הפעילה החברתית והאקטיביסטית נעמי דיסקין לשיחה על ההתמודדות החברתית של ישראל סביב אירועי המלחמה ועוד קודם לכן בתקופת המאבקים על הרפורמה תיקון מערכת המשפט.

בתקופת הרפורמה הקימה דיסקין את 'מטה 64' שביקש לנקות פוליטיזציה מכל מקום בו היא לא אמורה להיות, כהגדרתה. "מתנגדי הרפורמה ניסו לייצר תמונה שבה כל המדינה היא נגד הרפורמה, שהרפורמה תפיל את מערכת הבריאות ואת הכלכלה ואת החינוך וכו'. הפוליטיקה נכנסה כך לכל מקום שהיא לא אמורה להיות בו וההסתדרות הרפואית היא דוגמא מצוינת. הגוף הזה הוביל שביתה והרבה רופאים קמו וזעקו שזה מנוגד לשבועת הרופא, שהיא הבסיסית ביותר".

דיסקין מזכירה את עצומת הרופאים נגד הפוליטיזציה של מערכת הרפואה, עצומה שאת ההחתמה עליה המטה בהקמתה הוביל. מאות רופאים חתמו והביעו התנגדות לשביתה בשל חקיקה. עוד היא מזכירה את השבתות חברות ההייטק על ידי המנהלים שקראו לעובדיהם לצאת ולהפגין. בכך חייבו עובדים ליטול ימי חופש על חשבונם במידה לא רצו בכך. היו גם אירועים של פיטורי תומכים של הרפורמה, גם אם לא מדובר במקרים רבים התופעה הייתה.

גם השבתת האקדמיה שהייתה לחלק בלתי נפרד מהמחאה נגד הרפורמה כלולה בתופעה הגורפת של פוליטיזציה של גופים בלתי רלוונטיים להליכי החקיקה והפוליטיקה בישראל. "נוצרה סיטואציה שבה כאילו כולם נגד הרפורמה, מה שלא היה נכון בכלל והוכחנו זאת". כמי שמשתייכת למגזר אנשי ההייטק היה קל לה להוכיח את טענתה בראש ובראשונה דרך עולם ההייטק. "איגדנו יותר מאלף הייטקיסטים שחתמו על עצומה ודרשו להוציא את הפוליטיקה מהסקטור וגם כלל לא בטוח שהרפורמה תהיה גרועה להייטק".

עוד היא מזכירה את התאגדות הסטודנטים נגד שיבוש הלימודים מטעמים פוליטיים. דוגמא נוספת היא זו של העובדים הסוציאליים. יו"ר איגוד העו"סים הייתה מראשי המוחים והמפגינים ותוארה כמדברת בשמם של העובדים הסוציאליים שרבים מהם החליטו להתנער מהתיוג הזה, התאגדו, בחנו את צעדיהם ולאחר שנה הקימו אגודה מתחרה בהסתדרות הלאומית. ,אנשים לא יודעים שיש אלטרנטיבות. אפשר לבחור באלטרנטיבות בכל סקטור", היא אומרת.

דיסקין מספרת על פעילותה בארגון 'חותם', פעילות שהחלה בפעילותה בארגון 'תומכים במשפחה' ששם לו למטרה לחזק את ערכי המשפחה בישראל מול רוחות זרות שמבקשות לפרק את התא המשפחתי. כבוגרת הטכניון שהייתה בעבר פעילה מאוד בקמפוס הובילה מחאה נגד חריגה מנורמות בקמפוס במסגרת אירועי הגאווה. הקמפוס כולו התמלא בדגלי גאווה והסטודנטים כולם הוזמנו למופע דראג פרובוקטיבי ששובץ לאירוע התרבות הקבוע מדי שבועיים בקמפוס.

לדבריה, ההבנה שמדובר גם כאן בנושא פוליטי שנכנס למרחב הציבורי שאמור להיות נקי מפוליטיקה הובילה אותה למחאה כאשר רב הטכניון שהעז להתבטא בזכות חיזוק ערכי המשפחה זכה לאמבוש ציבורי בטכניון, על אף שדבריו מתחייבים מהיותו רב. "עליי זה מאוד העיק. כתבתי על זה ב'עולם קטן'. יצרתי קשר עם הסטודנטים ובחרנו להקים את תא 'בוחרים במשפחה' בטכניון כאמירה נגדית לאירוע הזה". מאז היא פועלת בתנועה ובפורום חותם.

כקצינה בחיל האוויר פועלת דיסקין גם בוועדות הכנסת מטעם 'חותם' כחלק מהדאגה גם להתמודדות חיילים בזירות דומות המתרחשות בתוככי הצבא. דיסקין מדגישה בדבריה כי הפעילות בוועדות חשובה מאוד וקלה מאוד, בניגוד לתחושה בציבור ולפיה מדובר במעמד רחוק ומנותק המותאם למעורבים בפעילות ציבורית. "לא בשמיים היא", היא אומרת ומזמינה ליתר מעורבות ציבורית בזירה זו.

את דבריה היא חותמת בהרחבה אודות מיזם 'למלא את החלל' אותו הקימה יחד עם עו"ד יצחק מירון, מיזם המבקש לחזק את מורשתם של חללי המלחמה ולאפשר לציבור הרחב להמשיך את מורשתם ואת מה שהיה חשוב להם ולבני משפחותיהם. דרך אתר האינטרנט שהקימו יכול כל אזרח לבחור לעצמו אתגר לזכרו של חלל ובכך להמשיך במידת מה את דרכו.