בחברת שטראוס מציינים שלושים שנה ל"הולדתם" של סלטי 'אחלה' ולרגל האירוע ביקרנו במפעל הסלטים של שטראוס שבכרמיאל, פגשנו כמה מהמנהלים והעובדים ונחשפנו למסלול שעובר חומר הגלם עד שהוא מגיע אלינו לצלחת.
המפעל בכרמיאל מונה כמאה ושלושים עובדים, מספר ערן אברהם, מנהל המפעל המדגיש כי העובדים מגיעים מכל ישובי הסביבה ומכל המגזרים, למעשה, הוא אומר "אנחנו ממש מיקרוקוסמוס של המדינה שלנו".
"תהליך הפיתוח שלנו בעצם מתחיל במעבדת הפיתוח שהיא לא מעבדה. היא פשוט מטבח", מספרת ומתארת אסנת קאופמן סטרוגנו, מנהלת פיתוח בחטיבת האוכל של שטראוס. תהליך הייצור נבחן על פי מדד "הרפרנס שלהם. אז אם זה חומוס זה חומוסיות ואם זה הסלטים שלנו אז זה המטבחים של הדוד, של הסבתא, של האבא".
ההבדל בין שלב המעבדה לשלב הייצור, אומרת אסנת, הא ארך ורק בגודל הסירים. הבישול הראשוני נעשה בסירים קטנים ולאחר שהמפעל מגיע למינון הנכון עובר הבישול לשלב הייצור בסירים המאוד מאוד גדולים, "וככה אנחנו מביאים את המסורת ואת המוצר המאוד מאוד מוכר ואהוב למדפים בסופר".
ערן לוקח אותנו לתוככי המפעל ופס היצור ומציין את שלוש המחלקות , שלושה עולמות כהגדרתו, שבמפעל, עולם החומוס והטחינה, עולם סלטי הירקות ועולם הפסטה. במחלקת החומוס הוא מציג את שלבי הייצור שמתחילים בקבלת גרגרי החומוס שמהם בתום תהליכי עיבוד שונים ניתן להגיע לשורה ארוכה וכמעט אינסופית של מוצרים.
ערן מציג בפנינו את מחלקת קיטום חציל אליה מתנקזים חצילים טריים יום לאחר קטיפתם והופכים לחומר הגלם ממנו מיוצרים מוצרים רבים. החצילים עולים על מסוע בו הם נקלים באש חיה כשמהעבר האחר מגיע בצל קצוץ ומטוגן. ערן מדגיש בדבריו "שכל חומרי הגלם שלנו מגיעים מהשדות שלנו בישראל. אנחנו תומכים בתעשייה הישראלית".
הריחות המיוחדים של ייצור הסלטים מחזיר את ערן שנים רבות לאחור. "כל בוקר שאני מגיע למפעל זה ממש מזכיר לי את הבית שגדלתי בו את הבית של סבתא שלי שמטגנת את החצילים אי שם בשלוש בלילה ואתה מתעורר לריח הזה. זה משהו שמאוד מאוד מחבר אותי למקום. עושה לי טוב על הנשמה".
במחלקת הפסטה של שטראוס נפתח תהליך הייצור בקבלת הקמח ממנו מייצרים את הבצק ובמקביל את המילוי שיחד נארזים לשקית הפסטה המוכרת מהמדפים בסופר, "ובסוף מה שאנחנו מקבלים זה את המוצרים הנפלאים שלנו שמוכנים לבישול בשתי דקות בכל בית בישראל".
כאמור, בשטראוס מציינים שלושים שנה ל'אחלה' ואסנת קאופמן סטרוגנו מזכירה ש"הכל התחיל בעצם מהחומוס וההתאמה שלו לחך הישראלי, החומוס המוכר והאהוב שכולנו אוהבים", ועל תהליכי הייצור שלו היא מרחיבה ומספרת: "החומוס מגיע אלינו בצורה של גרגרי חמצה למפעל, עובר השרייה, בישול ונוספת אליו טחינה גולמית ובסוף מתקבל בעצם המוצר הסופי שהוא חומוס ‘אחלה’".
בדבריה היא מציינת כי בחינת דעתו של הצרכן הישראלי הציבה את חומוס אחלה בצמרת החומוסים הישראליים, אך מעבר לכך נוספה עוד שורה ארוכה של מוצרים נלווים ובהם החומוס הגלילי, חומוס עם חריף, חומוס זעתר עם צנובר, חומוס עשיר בטחינה ועוד. זאת לבד מטחינות שונות שיוצאות גם הן בתצורות שונות למדפים, ולאלה מצטרפים "סלטים שנמצאים תמיד על שולחן השבת, הכרוב הסגול, החציל במיונז, חציל בטעם כבד, חציל פיקנטי, סלט טורקי, מטבוחה כמובן. כל הסלטים האלו בעצם נמצאים במגוון שלנו".
קאופמן סטרוגנו מספרת גם על מוצר חדש שהושק לאחרונה, רביולי במילוי גבינות וזיתים מותאם לטעמם של ילדים, ולכך היא מוסיפה ומעירה כי "זה אתגר מאוד מאוד גדול להמשיך לחדש לצרכנים אחרי כל כך הרבה שנים מצד אחד ומצד שני גם לשמור על המוצרים באיכות שלהם ובטיב שלהם אותו דבר לאורך השנים. החך הישראלי כל הזמן מחפש ורוצה למצוא חדשנות על המדפים ואנחנו כל הזמן חושבים מה יכול להיות הדבר הבא ואיזו חדשנות מעניינת וטעימה אנחנו יכולים להביא למקרר של הצרכנים שלנו".
לדבריה מוסיף ערן ומציין כי "דווקא בתקופה האחרונה, בטח בתקופת המלחמה, הייתה לנו שותפות שרק הועצמה והתחזקה עם החקלאים שלנו גם בצפון וגם בדרום. ידענו לתת להם פתרונות להרבה מאוד מהקשיים שהם חוו, הרגשנו שהקשר שלנו מאוד חשוב כדי להמשיך לייצר את הרציפות העסקית שחשובה לכולנו בישראל".
בתקופה זו של מלחמה והתמודדות, אומר ערן כי כמנהל מפעל "היה לו חשוב להגיע ברמה היומית למפעל, "להוות דוגמה אישית, להראות את החוסן שלנו כאן במפעל, לראות שכל המנהלים מגיעים למפעל, לדבר עם כל העובדים. רוב השעות שהשקענו באותם חודשים
שהיו מאוד רגישים, זה היה ברצפת הייצור יחד עם העובדים, לשמוע אותם, לדבר איתם, לפתור להם בעיות, להראות שאנחנו שם בשבילם".