אורית היא חברה מיוחדת שתמיד יש לה סיפורים מצחיקים ומלאי השראה.
החיים שלה הם כמו סרט עם עלילות מקוריות במיוחד. מכיוון שהיא אישה שאוהבת מאוד לעשות חסד, וזה דבר שממש זורם ממנה בטבעיות, רבות מעלילותיה קשורות לנושא הזה, וכך גם הסיפור הבא.
"זה היה יום שני בצהריים. חזרתי מהעבודה עייפה במיוחד וביקשתי מהילדים שייתנו לי קצת שקט לעצמי. הייתי חייבת להחזיר את הנשימה והרוגע אחרי בוקר עמוס בעבודה. התיישבתי לאכול משהו לבד במטבח, ואז חברה קרובה צלצלה אליי. 'היי אורית, מה נשמע? סליחה שאני מבקשת ממך בקשה גדולה כזאת, אבל לא ידעתי למי לפנות ואת תמיד עונה כל כך ברצון. אני יכולה לשלוח אלייך את הילדים?'
שפשפתי את עיניי בעייפות, בדיוק רציתי ללכת לנוח. 'אוקיי, מתי את רוצה לשלוח אותם?' שאלתי.
'עכשיו. את הגדולה והקטן'.
'לכמה זמן?'
'לשבוע. חמי נפטר ואני נוסעת לשבעה... יש לי רכבת בעוד חצי שעה'.
לפני שהספקתי להבין, להפנים, להתלבט ולהסכים – התשובה כבר הייתה אצלי בבית. הילדים של חברתי הגיעו כשהם נושאים שני תיקים גדולים. בטלפון היא מסרה לי שורת הנחיות ארוכה להפליא. הקשה ביותר לעיכול הייתה העובדה שההסעה של הילדים מגיעה בשבע ועשרים. ההסעה של הילדים שלי מגיעה בשמונה ועשרה...
הילדים שלי דווקא התרגשו מאוד מבואם של האורחים, אך לפתע הרגשתי משיכה בשרוול. האורחת בת השמונה שאלה: 'מה השעה?' הבטתי בשעון ועניתי: 'רבע לשבע'.
'אנחנו צריכים ללכת לישון בשבע', היא הסבירה לי. הייתי המומה לרגע, אך מיד התעשתי, וארגנתי מזרנים, סדינים ושמיכות. הילדים האורחים מיהרו ללבוש פיג'מות ולצחצח שיניים, אמרו קריאת שמע, ובשעה שבע ועשרה שניהם ישנו. הילדים שלי באותם גילים בדיוק, אבל אצלנו החגיגות נמשכות עד תשע וחצי ולפעמים עשר.
את השעון המעורר כיוונתי לשש בבוקר, כדי שאוכל לארגן את האורחים שלנו בנחת. עם הישמע הצלצול פקחתי את עיניי והלב שלי כמעט נפל. מול המיטה שלי עמדו שני הילדים לבושים, מסורקים ומאורגנים, עם ילקוטים על הגב.
'מוקדם מאוד!' אמרתי להם.
'כן, בבית שלנו אנחנו תמיד מתארגנים בשעה הזאת', ענתה לי הילדה.
'אתם רוצים אולי חלב עם קורנפלקס בינתיים?'
'לא, אנחנו לא יכולים. חלב עם קורנפלקס אנחנו אוכלים רק בימים שני וחמישי. עכשיו אנחנו יכולים לאכול שלושה ופלים'...
אחר הצהריים, כשהאורחת הקטנה שלי חזרה מבית הספר ואחיה הקטן חזר מהגן, המשכנו במרוץ מסביב לשעון. 'מה השעה?' היא שאלה אותי בלי הפסקה, ולכל שעה היה ייעוד משלה. בשתיים היא עושה שיעורי בית (שמעת? אמרתי לבת שלי, אולי תעשי גם את???), משלוש עד ארבע מותר לה לשחק בחוץ, ומארבע עד חמש היא יכולה לשחק בתוך הבית. בחמש היא מתקלחת ובחמש וחצי אוכלת ארוחת ערב. אחר כך היא קוראת ובשבע הולכת לישון, וחוזר חלילה.
במשך שבוע חייתי עם הילדים המאולפים ביותר שאי פעם פגשתי, בתוך בית שאין הפוך ממנו בתכלית. השבוע זחל לאיטו, חיינו כל שעה ושעה בו ומשהו בתוכי נטרף. אומנם הם היו הילדים הכי מחונכים, ממושמעים ולא מורגשים שאירחתי אי פעם – אבל כשאמא שלהם באה לקחת אותם כעבור שבוע בדיוק, ישבתי על הספה ולקחתי נשימה עמוקה. הבטתי לשמיים והרגשתי שה' שלח מענה עמוק לתחושת הכישלון הקבועה שלי. פתאום כל כך שמחתי בבית שלי, בילדים שלי, בבלגן שלי, בחוסר ההצלחות שלי – תודה לך ה' על כל מה שנתת לי, וברוך ה' שאני – אני!"
חטיף שיש שוקולד שקדים
צילום: שושי סירקיס
את החטיף הנפלא הזה הכנתי פעם לשבת, והוא נעלם במהירות מפתיעה. יש לו מראה יפהפה וטעם חלומי והוא קל להכנה. אפשר לשבור אותו לחתיכות, לעטוף ולהגיש בתור משלוח מנות שוקולדי מהמם תוצרת בית. אפשר גם לקשט עם השברים המקסימים שלו עוגות, אבל בינינו – הוא פשוט נחטף כמו שהוא, גם על ידי מי שהכינה אותו. אפשר לגוון את האגוזים מלמעלה ולשדרג עם קשיו, פיסטוקים, פקאנים ואגוזי לוז. אפשר גם להוסיף סוגים נוספים של שוקולד – בלונדי ומריר, לקבלת מראה צבעוני ועשיר עוד יותר.
דרגת קושי:
קלה
זמן קירור:
שעתיים
תבנית אחת
200 גרם שוקולד חלב
200 גרם שוקולד לבן
40 גרם חמאה
100 גרם פרוסות שקדים
2 כפות אבקת סוכר
מכינים את השקדים: מניחים את השקדים במחבת יבשה בלי שמן, ומטגנים 2 דקות עד שהם מתחילים להזהיב. מוסיפים את אבקת הסוכר ומקפידים לערבב היטב. מטגנים עוד דקה או שתיים להזהבה מהירה (אסור להשאיר ללא השגחה כי זה יישרף!). מעבירים לצלחת או לתבנית ומצננים.
מכינים את השוקולד: שוברים את שוקולד החלב לקוביות ושמים בסיר או בקערה חסינת חום מעל סיר עם מעט מים. מוסיפים 20 גרם חמאה. מביאים את המים בסיר התחתון לרתיחה ומבשלים דקות אחדות עד שהשוקולד והחמאה נמסים. מערבבים היטב. יוצקים עיגולים במרחק של סנטימטר זה מזה על תבנית התנור, מרופדת בנייר אפייה. את השוקולד הלבן ממיסים יחד עם יתרת החמאה בסיר כפול על אדים, מערבבים לתערובת אחידה ויוצקים את העיגולים של השוקולד הלבן במרווחים שנותרו בין השוקולד חלב. לוקחים קיסם, שיפוד או סכין ומערבלים בעדינות את שני השוקולדים לקבלת מראה שיש. מפזרים מעל הכול את השקדים הפרוסים ומעבירים לקירור לשעתיים. לאחר מכן שוברים לפיסות ושומרים בקופסה סגורה.
לתגובות: avmyzlik@gmail.com