שירות הביטחון הכללי פרסם הערב (שלישי) את עיקרי תחקיר 7 באוקטובר, החושף כשלים קריטיים שהובילו לכך שהארגון לא הצליח להתריע על מתקפת חמאס ולא למנוע את הטבח.
על פי התחקיר, שב"כ לא זיהה את מתקפת חמאס כמתקפה רחבה עד לרגע הפריצה, ובכך כשל במשימתו למתן התרעה. המודיעין שהצטבר לא נותח כראוי, והארגון לא ייחס משקל מספק לסימנים המעידים על המתקפה המתקרבת.
שב"כ מנה את הסיבות המרכזיות לכשל
- טיפול חסר במידע מודיעיני – תכנית "חומת יריחו" של חמאס זוהתה כבר ב-2018 וב-2022, אך לא עובדה לכדי איום ייחוס.
- היעדר חלוקת אחריות ברורה עם צה"ל – שב"כ לא הבין את אחריותו בהתרעה למתקפה צבאית רחבה.
- מיקוד לא נכון בתפיסת הסיכול – שב"כ התרכז במניעת טרור ולא נערך לאיום צבאי.
- עיבוד מודיעין לקוי בליל 6-7 באוקטובר – לא בוצע ניתוח נכון של האינדיקציות המקדימות.
- כשלים במנגנוני הבקרה – לא בוצעו בדיקות חיצוניות שיכלו להציף כשלים.
- הערכת יתר של חוזק המכשול בגבול עזה – שב"כ האמין שצה"ל ערוך היטב ולא צפה קריסת ההגנה.
- התמקדות בהבערת יהודה ושומרון – הארגון העריך כי חמאס יתמקד בזירת יו"ש ולא ישיק מתקפה כוללת מהרצועה.
התחקיר מציין כזרזים להחלטת חמאס לצאת למערכה גם את משקלן המצטבר של הפרות הסדר בהר הבית, היחס לאסירים הביטחוניים (רמז ברור למדיניות השר לשעבר איתמר בן גביר) והתפיסה כי החברה הישראלית נחלשה בגין הפגיעה בלכידות החברתית, על רקע המחלוקת בעניין הרפורמה המשפטית.
הסיבה שחמאס הצליח להתחמש ללא הפרעה
התחקיר מעלה כי חמאס הצליח לבנות כוח צבאי משמעותי הודות למספר כשלים ישראליים: מדיניות של "שקט תמורת כסף" – הזרמת כספים קטריים לחמאס אפשרה לו להתעצם צבאית.
הרתעה ישראלית מתפוררת – מהלכי הממשלה אפשרו לחמאס להבין כי ישראל לא תנקוט בפעולות מנע.
הימנעות מפעולות התקפיות יזומות – צה"ל ושב"כ נמנעו מתקיפות עומק, מה שאפשר לחמאס להיערך למתקפה.
האם הייתה התרעה בליל 7 באוקטובר?
סביב השעה 01:00 בלילה, שב"כ פרסם דוח מודיעין שהעריך כי חמאס אינו מעוניין בהסלמה. בדוח נכתב: "רצף סימנים אשר לחומרה מצביעים על היערכות חמאס לחירום. לצד האמור, בשטח אינדיקציות לשגרה וכן שמירה על הריסון, כאשר ברקע החל "הסכם ההבנות" ומוערך כי חמאס אינה מעוניינת בהסלמה וכניסה למערכה בעת הנוכחית".
ב-03:03 הועברה התרעה כללית על פעילות חריגה של חמאס, אך היא לא פורשה כהכנה למתקפה רחבה. עד 04:30 הוצתו 45 "סים" (רשתות תקשורת של חמאס), אך האירוע לא זוהה כהכנה למתקפה מאחר ושנה קודם השומשו סימים נוספים. דיון חירום שנערך בשב"כ בשעה 04:30 הצביע על חשש לחטיפה נקודתית – אך לא הוערך כי מדובר במתקפה כוללת.
בשב"כ הוסיפו כי צוות לוחמים שנשלח לדרום החל להיערך למול נקודות חדירה אפשריות לשטחנו, זאת כמענה אל מול אפשרות לפיגוע חדירה/חטיפה.
פערי גיוס והפעלת סוכנים אנושיים
- האיסוף המודיעיני נפגע כתוצאה מהצרת חופש הפעולה ברצועת עזה, שהתנהגה כשטח סגור וצמצמה יכולת מבצעית לתקוף מנגנוני גילוי של היריב. התחקיר מעלה כי למרות זאת – היקף הסנסורים המודיעיניים שהושגו במאות מבצעים שונים בשנים האחרונות היה מאפשרים תמונת מודיעין טובה יותר, לו מוצו בלילה.
- פערי גיוס והפעלת סוכנים אנושיים: לאור היעדר נגישות לשטח ועבודה "מנגד" בלבד – התקיימו פערים בגיוס ובהפעלת מקורות אנושיים (יומינט) באופן שיכול היה להעיד או להתריע על מהלך חריג ברצועת עזה. שב"כ חושף כי בשנת 2018, מבצע שנחשף בחאן יונס ומבצע סיכול פעיל חמאס מכווין בינאזורי, חשפו ופגעו משמעותית בתשתית היומינט.
- למרות שחלה התאוששות ומקורות גויסו בהיקף גדול, התקשה שב"כ למצות את יכולות היומינט וזאת בשל מגבלות הפעילות ברצועת עזה, אשר הציבו משוכה גבוהה מאוד לגיוס ולהפעלה של מקורות חיים, במשך שנים ובמיוחד בשנים האחרונות.
- פער ביצירת הערכה מחקרית מתחרה ("איפכא מסתברא") ובחינת השאלה אם מדובר במהלכי הונאה – היעדר הצבת השערה מתחרה להערכה המובילה, על פיה חמאס רצועת עזה מתרכז בהבערת יהודה ושומרון, באופן שיבחן לעומק את האפשרות שחמאס מוכן להסתכן בפריצה מעזה.
שב"כ הדגיש כי חטיבת המחקר של שב"כ התריעה באופן ברור על הגרעון ההרתעתי שיוביל את היריבים השונים ובהם חמאס לתעוזה גוברת.
מה עשה שב"כ אחרי שהמתקפה התחילה?
עם פרוץ המתקפה, שב"כ פעל במהירות: הקים חפ"קים לניהול משבר החטופים, זיהוי נעדרים וסיכול חוליות פשיטה. ניהל חקירות של מחבלי חמאס שנפלו בשבי, שהניבו מידע חשוב לכוחות הלוחמים.
תיאם פעולות עם צה"ל ואיתר חוליות מחבלים שחזרו לרצועה לאחר המתקפה. הוציא כוחות ייעודיים לזירות לחימה שונות, כולל לצפון, למקרה של חדירת כוח רדואן מלבנון.
הלקחים המרכזיים והפעולות שכבר בוצעו
כדי למנוע כשל דומה בעתיד, שב"כ מבצע רפורמות מקיפות: הקמת יחידת בקרה על מודיעין התרעתי "און ליין" – לניתוח מידע בזמן אמת.
שדרוג חטיבת המחקר – כולל הצבת מנגנון לבדיקת הערכות מודיעיניות. הקמת יחידת "כספי טרור" – בשיתוף עם צה"ל כדי לסכל מימון חמאס. הקמת מחלקת חקירות חדשה – לטיפול בעצורי חמאס מרצועת עזה.
שינוי פריסת יחידות האיסוף ברצועת עזה – לשיפור המודיעין האנושי. יצירת מודלי התרעה חדשים – בכל יחידה סיכולית. חידוד חלוקת האחריות עם צה"ל – כך שצה"ל יישא באחריות להתרעה למלחמה.
שב"כ מסכם את התחקיר בקביעה חד-משמעית: הארגון לא הצליח להתריע על מתקפת חמאס, והכשל נבע משורה של החלטות מקצועיות וניהוליות שגויות. ראש השב"כ הדגיש כי השירות מחויב לתיקון הכשלים כדי למנוע אסון נוסף בעתיד.
התחקיר הועבר לראש הממשלה, וצפויים דיונים נוספים בממשלה ובמערכת הביטחון בנוגע להפקת הלקחים ולהיערכות עתידית.
תפיסת השב"כ את האיום החמאסי
- החל מיולי 2018 ועד ל"שומר החומות" במאי 2021, התקיימה אל מול הרצועה מדיניות שהובילה למציאות "הסדרית" שעיקרה, מדיניות המכוונת לריסון של החמאס, בתמורה להסכמה של ישראל לסדרה של צעדים אזרחיים וכלכליים. הכוונה בעיקר להעברת כספי סיוע קטרי לטובת תשלום במזומן של משכורות פקידי חמאס. כמו כן, הורחב מרחב הדייג עד 15 מייל, התחילו פרויקטים אזרחיים ברצועה ואושרה כניסה של כ-5,000 סוחרים. במקביל, פותחו מענים שעיקרם הגנתיים ובמרכזם הקמת המכשול והקיר הסולארי.
- שב"כ ציין כי הוא ראה ב"שומר חומות" ניצחון חמאסי מובהק ועם כניסתו של ראש השירות לתפקיד באוקטובר 2021, במסגרת עבודה אסטרטגית שבוצעה נכתב לדרג המדיני בין השאר כי: "אין להסכים לקיומה של ישות אח"סית (אחים מוסלמים) בעלת יכולות צבאיות וקשר לציר שיעי – סמוכת גבול ברצועת עזה. זאת על ידי שילוב של מהלומה צבאית, הפחתת ההברחות ומנגנון שיקום מצרי המונע התעצמות צבאית".
"בהתאם, שב"כ המליץ על מדיניות יזומה ואי הגררות לסבבי לחימה ובנה לכך תוכניות. שב"כ לא העריך את חמאס כמורתע", נכתב.
- בנוסף, החל משנת 2021, הגביר חמאס ברצועת עזה, באופן דרמטי, את מאמציו להכווין טרור נגד ישראל גם מתחומי יהודה ושומרון. שב"כ טען בתחקיר כי הוא המליץ והכין תוכניות לסיכול מאכווני הטרור מרצועת עזה.
ראש השירות רונן בר אמר לאחר שקיבל לידיו את התחקיר: "שירות הביטחון הכללי לא מנע את טבח 7 באוקטובר. כמי שעמד בראש הארגון, אשא עול כבד זה על כתפיי כל חיי. מהתחקיר עולה שאילו שב"כ היה פועל אחרת, בשנים שקדמו למתקפה ובליל המתקפה, הן ברמה המקצועית והן ברמה הניהולית, הטבח היה נמנע. זה לא תו התקן שציפינו מעצמנו והציבור מאיתנו. התחקיר מלמד כי בשב"כ לא היה זלזול ביריב, ההיפך – יוזמה לפעולה, חתירה למגע וניסיון לגדוע את האיום בעודו באיבו, ולמרות זאת כשלנו".
בסביבת ראש הממשלה הגיבו ואמרו כי "במקום לשתף פעולה עם מבקר המדינה, ראש השב"כ רונן בר מציג "תחקיר" שלא עונה על אף שאלה. מסקנות תחקיר השב"כ לא הולמות את גודל הכשל והמחדל העצומים של הארגון והעומד בראשו. ראש השב"כ כשל באופן מוחלט בכל הקשור להתמודדות של הארגון נגד החמאס באופן כללי, ובאירוע השבעה באוקטובר בפרט".
"ראש השב"כ לא קרא נכון את תמונת המודיעין והיה שבוי בקונספציה. בהערכות המודיעין השוטפות, כולל ימים בודדים לפני הטבח, התזה המרכזית בשב"כ הייתה שהחמאס מעוניין לשמור על שקט ושלא תיפתח מערכה. כך היה בהערכת המצב ב-1 באוקטובר 2023, שבה המליץ ראש השב"כ על מתן הטבות אזרחיות לחמאס תמורת קניית שקט. ראש השב"כ בר אף אמר שיש להימנע מסיכולים ברצועת עזה ובלבנון כדי להימנע מסבב נוסף בעזה".
עד נטען כי "בהערכת המודיעין שנמסרה לראש הממשלה ב-3 באוקטובר 2023 קבע ראש השב"כ בר באופן נחרץ שחמאס שואף להימנע ממערכה נגד ישראל, והוא אף ראה פוטנציאל לשימור יציבות בעזה לאורך זמן אם ישראל תיתן לעזה אופק כלכלי חיובי".
"החמור מכל - השב"כ והעומד בראשו לא טיפלו ולא התייחסו - ולו ברמה הבסיסית - בתכנית "חומות יריחו" לחיסול ישראל (שלא הוצגה לראש הממשלה לפני השבעה באוקטובר) - לא בהערכות המצב השוטפות ולא בליל השבעה באוקטובר. זאת למרות שהשב"כ ידע על התכנית החל משנת 2018".
לסיום אמרו בסביבת נתניהו כי "ראש השב"כ לא ראה לנכון להעיר בליל המתקפה את ראש הממשלה - ההחלטה הבסיסית והמתבקשת ביותר שניתן להעלות על הדעת".