קריאת פרטי תחקיר השב"כ שהותרו לפרסום, לא יכולות שלא לעורר את התמיהה איך ראש השב"כ רונן בר לא הגיש את מכתב ההתפטרות שלו כבר היום בבוקר, או אפילו אתמול או שלשום בבוקר. ולא רק בגלל הפתיח שלו עצמו, כשהוא כותב כי "שירות הביטחון הכללי לא מנע את טבח 7 באוקטובר. כמי שעמד בראש הארגון, אשא עול כבד זה על כתפיי כל חיי. מהתחקיר עולה שאילו שב"כ היה פועל אחרת, בשנים שקדמו למתקפה ובליל המתקפה, הן ברמה המקצועית והן ברמה הניהולית, הטבח היה נמנע. זה לא תו התקן שציפינו מעצמנו והציבור מאיתנו". "אילו השב"כ היה פועל אחרת" כותב רונן בר. אז כדאי להזכיר לו שהשב"כ איננו גוף אמורפי. השב"כ הוא אירגון עם אנשים, נפשות פועלות, ומעליהם מפקד, 'ראש' בלשון השב"כ. וכך גם בדברי הסיכום: "שב"כ כשל במתן התרעה באשר להיקף התקיפה והפשיטה הרחבה של חמאס כפי שבוצעה ב-7/10. ההתרעה שהועברה בליל 7/10 לא תורגמה להנחיות אופרטיביות והמענה שניתן על ידי שב"כ בצורת הוצאת יחידות "טקילה" לשטח, על אף תרומתו ללחימה וגבורת אנשיו, לא היה בו כדי למנוע או לסכל את היקפה הגדול של ההתקפה". בכל מקום שכתוב 'השב"כ' באופן סתמי, אל תקרי 'שב"כ' אלא 'ראש השב"כ' או 'רונן בר' – ואז הדברים מקבלים משמעות אחרת לגמרי. כשהתחקיר מדבר על "טיפול חסר במידע המודיעיני על תכנית הפשיטה הרחבה המכונה 'חומת יריחו', לאורך שנים באופן שלא הפך את איום הפשיטה לאיום יחוס" – הטיפול החסר איננו תופעת טבע. היה אדם שגרם ל'טיפול החסר' הזה, ומי שזה לא יהיה – האחריות היא של ראש השב"כ. כשהתחקיר מתאר במהלך הלילה של 6-7 באוקטובר שהיו "פערים בטיפול במידע ובאינטגרציה המודיעינית, עבודה שלא על פי התו"ל (תורת הלחימה) הסיכולי, היתוך חסר עם מידע מצה"ל, היעדר שימוש במודל התרעה" – הפערים לא נוצרו מעצמם. היה מישהו שבגללו נוצרו הפערים הללו, ומי שזה לא יהיה, האחריות היא של ראש השב"כ. הדו"ח מצביע, למשל, על הליקוי של "החלשת זרוע הבקרה השירותית: נוכח סגירה מדורגת על פני עשור של יחידות שעסקו בכך, נפגעה עבודת מנגנוני הבקרה וכתוצאה מכך הופחת הסיכוי למנוע את הכשל ונפגמה יכולת הנהלת השירות לעמוד על הפערים שנוצרו לאורך השנים". מה זה 'סגירה מדורגת'? הסגירה לא מתרחשת מעצמה. סגירה משמעותה שמישהו סגר את היחידות הללו. אתה, רונן בר, ראש השב"כ. אתה סגרת? ואם זה מישהו מקודמיך, היית מודע לסגירה? ואם הסגירה היתה טעות כמו שהדו"ח מציין, מדוע לא עצרת את הסגירה או פתחת מחדש את היחידות החיוניות הללו? הדו"ח קובע כי "הטיפול המודיעיני בידיעות שהצטברו ביממות שקדמו ל-7/10 ובמיוחד בליל 6-7/10 לא היה על פי התו"ל (תורת לחימה) כנהוג בשב"כ, ובכלל זה אי שימוש במודל התרעה שנבנה לשם כך והיעדר מיצוי סנסורים. כתוצאה מכך תמונות המודיעין היו חלקיות ולא קוימו הערכות מצב חטיבתיות וזירתיות כנדרש". "מסקנה חד משמעית". מי היה אחראי לטיפול המודיעיני הכושל הזה? מי היה צריך לוודא שהטיפול המודיעיני יהיה "על פי התו"ל (תורת לחימה) כנהוג בשב"כ" מה שלא קרה? ומי, לדעת רונן בר, אחראי לכך שהיה "פער ביצירת הערכה מחקרית מתחרה ("איפכא מסתברא") ובחינת השאלה אם מדובר במהלכי הונאה"? גם פער, כידוע, איננו תופעת טבע שאין לאדם שליטה עליו. ואלו רק דוגמאות בודדות. התחקיר רצוף כשלים כאלו, שכולם תוצאת של התנהלות הפיקוד של השב"כ - שלהם יש אחראי אחד, 'הראש'. יש גם אחריות מדינית תחקיר השב"כ, למרות שהוא מציין כי "התחייבנו לקיים תחקיר נוקב, יסודי, אחראי, שקול וממלכתי", מנסה לא מעט להטיל אחריות על גורמים אחרים, לא תמיד ביושר, לא תמיד 'ממלכתי'. כשהתחקיר מאשים את "משקלם המצטבר של הפרות בהר הבית, היחס לאסירים והתפיסה כי החברה הישראלית נחלשה בגין הפגיעה בלכידות החברתית" בכך שהיו "זרזים להחלטה לצאת למערכה", קשה להתחמק מהרושם שזו כבר לא אמירה מקצועית אלא פוליטית לגמרי, בוודאי בכל מה שקשור להר הבית והיחס לאסירים. מישהו באמת מאמין שאם הר הבית היה נסגר ליהודים - סינוואר היה גונז את תוכנית הרצח שלו? ובאמת רוצחי הנוח'בה שרפו בתים על יושביהם ביישובי העוטף בגלל שהמחבלים בבתי הכלא לא קיבלו יחס של כבוד? אבל ישנה מסקנה אחת, שהיא דווקא כן נובעת חד משמעית ממדיניות ממשלתית, ודווקא אותה הדו"ח מנסה כמה שיותר לערפל. הדו"ח קובע למשל, שאחד הליקויים היה "מודיעין מועט יחסית, גם כתוצאה ממגבלות חופש פעולה וקושי הולך וגובר ביכולת עצמאית של השב"כ לסגור מעגל מודיעיני-מבצעי ברצועת עזה". מה הסיבה שהיו "מגבלות חופש פעולה" דווקא ברצועת עזה ולא ביהודה ושומרון, למשל? מה גרם לכך ש"האיסוף המודיעיני נפגע כתוצאה מהצרת חופש הפעולה ברצועת עזה, שהתנהגה כשטח סגור וצמצמה יכולת מבצעית לתקוף מנגנוני גילוי של היריב"? מה מסתתר מאחרי מילות הקוד "הצרת חופש הפעולה ברצועת עזה, שהתנהגה כשטח סגור"? בניגוד לציון האחריות על 'אירועי הר הבית' או 'סוגיית האסירים', כאן התחקיר נמנע מלהצביע על ההחלטה המדינית, של ממשלה ישראלית וראש ממשלה ישראלי, שהיא האחראית הישירה לכך: ההתנתקות מהרצועה, הנסיגה מהרצועה ועקירת ההתיישבות היהודית. אז נוסיף אנחנו את התרומה שלנו לתחקיר השב"כ.