הפסקת האש עם חמאס הסתיימה רשמית בשבת האחרונה, עם השלמת שלב א' של עסקת החטופים, וישראל ניצבת כעת בצומת דרכים דרמטי בנוגע להמשך צעדיה במלחמה בעזה.
זאת לאחר סירוב חמאס לקבל את הצעת ישראל להאריך את שלב א' של העסקה בפעימות שחרור נוספות, ודחייתו גם את המתווה שהעלה סטיב וויטקוף, השליח האמריקני למזרח התיכון.
על פי המתווה שהועלה, הפסקת האש תימשך פרק זמן נוסף ובמהלכו יבוצעו שתי פעימות גדולות לשחרור חטופים, האחת ביום הראשון להסכם, שבה ישוחררו כמחצית מהחטופים שנותרו בעזה, חיים ומתים, והשנייה בתום הפסקת האש, במידה ושני הצדדים יגיעו להסכמות בנוגע להפסקת המלחמה.
על פי וויטקוף הפסקת האש תימשך 50 ימים ובכך תכלול את רמדאן ואת פסח ותביא לשחרור חטופים בשתי פעימות גדולות, ולא בפעימות מצומצמות כפי שנעשה עד כה. אך כאמור חמאס נכון לעכשיו דבק בסירובו. בשל כך מתוכנן השליח האמריקני להגיע לאזור בימים הקרובים בניסיון לקדם הסכמה למתווה. משרד החוץ של ארצות הברית הודיע השבוע כי "וויטקוף יעבוד על הדרך להאריך את שלב א' של עסקת החטופים בין ישראל לחמאס או להתקדם לשלב ב'", לשון ההודעה.
ישראל מצידה הביעה את תמיכתה במתווה וויטקוף, אך הבהירה כי בשלב זה אין בכוונתה לסגת מציר פילדלפי למרות הסיכומים לעשות זאת עם סיום השלב הראשון. צעד נוסף שעשתה ישראל להפעלת לחץ על חמאס היה ההכרזה בתחילת השבוע (ראשון) על הפסקה מוחלטת של הכנסת הסיוע ההומניטרי לעזה. בתוך כך נשקלים צעדי לחץ נוספים ובהם הפסקת זרם החשמל והמים לרצועה.
ישראל אף העבירה בימים האחרונים מסרים ברורים למתווכות בנוגע לרצינות כוונתה לשוב ולהילחם בעזה לכיבוש הרצועה מחדש בתמרון קרקעי גדול ועצים. שר הביטחון ישראל כ"ץ שיגר השבוע מסר מאיים לחמאס ואמר כי "אם חמאס לא ישחרר בקרוב את החטופים - שערי עזה יינעלו ושערי הגיהינום ייפתחו. נחזור ללחימה, והם יפגשו את צה"ל בעוצמות ובדרכים שהם לא הכירו". כ"ץ ציין כי אם לא יהיו הסכמות בקרוב בנוגע להמשך הפעימות - הלחימה תחודש בטווח הזמן המיידי. אי לכך, במערכת הביטחון נערכים בימים אלה לחזרה ללחימה ככל שיידרש.
יחד עם זאת, בישראל עדיין לא פוסלים לגמרי את האפשרות להגעה להסכמה בדבר פעימה נוספת או כמה פעימות בודדות, למרות הסירוב המפורש של חמאס עד כה. הימים הקרובים צפויים להיות קריטיים ויבהירו סופית אם פני ישראל לפעימות שחרור נוספות או לחידוש הלחימה בעזה.
אויב צמא הוא אויב חלש
אלוף משנה במיל' חזי נחמה, ממובילי פורום המפקדים והלוחמים במילואים, סבור כי הצעדים שישראל נוקטת מול חמאס נועדו למצות את הניסיונות לשחרור כמה שיותר חטופים בשלב הנוכחי יחד עם שימור האפשרות לשוב ללחימה: "כרגע ישראל חותרת להשיג את שני היעדים העיקריים של המלחמה, שהם גם הכרעת חמאס וגם השלמת השבתם של החטופים".
אף שמדובר בשתי מטרות סותרות?
"בפועל הצורה שבה ראש הממשלה התנהל בשנה וחצי האחרונות אל מול כל הלחצים האדירים שהופעלו עליו, הביאו למצב שהוא גם לא הפסיק את המלחמה וגם הצליח להשיב את מרבית החטופים. עדיין כמובן יש בין 22 ל־24 חטופים חיים, שגם אותם חשוב מאוד להחזיר. ולכן מה שקורה עכשיו מול חמאס זה שלב המיצוי של שלב א' של העסקה - להשיג שחרור של כמה שיותר חטופים חיים ומתים".
עצירת הסיוע ההומניטרי היא עוד אמצעי לחץ שמופעל לצורך כך?
"בדיוק. זה מנוף לחץ. נגמרה הפסקת האש הרשמית, ועכשיו הגיע הזמן להראות מה אנחנו רוצים. אני מעריך שבשבוע-שבועיים הקרובים יהיה מיצוי של שלב הביניים הזה. זה גם מסתדר עם העובדה שהרמטכ"ל החדש נכנס השבוע לתפקידו, ושצריך להכין כוחות כראוי. עד אז יופעלו עוד ועוד לחצים על חמאס ויהיה מיצוי של השלב הנוכחי, שיכול להיות שיצליח להביא עוד כמה חטופים הביתה".
לעצירת הסיוע ההומניטרי יש בכלל השפעה? הרי חמאס צבר כמויות ענק של מאגרי מזון, ולא רק מזון, אז מה ההשלכות בטווח הזמן המיידי?
"צריך להבין שבטווח הזמן המיידי אין לכך השפעה ישירה, כי יש להם מחסנים לארבעה-חמישה חודשים קדימה לפחות, אבל כשאתה מפסיק את האספקה ההומניטרית לאוכלוסייה גדולה, קודם כול זה מתחיל לעורר בתוך האוכלוסייה תסיסה וחששות לגבי מה שעומד להיות. כמובן גם המחירים של האוכל ושל הסחורות מזנקים, וזה בעצמו מייצר פאניקה בקרב העזתים", הוא מתאר את ההשפעות לעצירת הסיוע.
"אבל במקביל חובה לעצור בקרוב מאוד את המים במקומות שאנחנו לא רוצים שיהיו בהם עזתים", הוא אומר נחרצות. "מים לא ניתן לאגור בעזה. יש להם מים בשני אופנים: על ידי צינורות שעוברים מישראל לעזה וגם על ידי מתקני התפלה שדורשים חשמל. לכן הצעד הבא של ישראל צריך להיות: הפסקת מים וחשמל לעזה".
נחמה מתאר כיצד צריכה להיראות הלחימה בסיבוב החדש. "מעכשיו נצטרך להילחם אחרת. נצטרך לנתק בין האוכלוסייה לבין ארגון הטרור ולנתק את צינור האוכל והמים. מים יגיעו אך ורק למקומות שישראל תאשר. במחנות ההומניטריים צריך לספק מים, אבל איפה שאתה לא רוצה שהאוכלוסייה תהיה - אתה עוצר את האספקה לגמרי וגם את המים, את הדלק ואת החשמל. ככה האוכלוסייה תיאלץ להתפנות משם וזה יכשיר כניסה ללחימה מול אויב שהוא חלש מאוד, בלי אוכל ומים".
ומה באשר להתעקשות של ישראל לא לצאת מציר פילדלפי?
"אסור לצאת מפילדלפי. יציאה מפילדלפי תזמין העברה של חטופים וגופות חטופים לאיראן ולמדינות נוספות", הוא מתריע. "הם יפזרו את החטופים במתקני הגרעין שלהם ויזהירו שאם אנחנו נפציץ שם הם ימותו. ומה מדינת ישראל תעשה? עוד פעם נחזור לקריאות שחטופים לפני הכול ושאי אפשר להפציץ באיראן?", הוא תוהה. "את פילדלפי אסור לפתוח בשום צורה. יש שני עקרונות קריטיים שעליהם ראש הממשלה נלחם והתעקש לאורך המלחמה, והם אי עצירת המלחמה ואי יציאה מפילדלפי. אלה דברים בעלי חשיבות אסטרטגית. כתוצאה מפתיחת פילדלפי יכולים לקרות דברים בלתי הפיכים, ולכן ההתעקשות שם היא נכונה".
מה דעתך על מתווה וויטקוף? האם הוא משרת את האינטרסים הישראליים?
"ישראל צריכה לאמץ את המתווה המוצע ועל ידו קודם כול לקבל את החצי הראשון של החטופים. זה בדיוק כמו השאלה על השלב הראשון בעסקה בגלל האתגרים הגדולים שיהיו בשלב ב'. כרגע צריך למצות מה שעל הפרק. אני יכול במסגרת המתווה לקבל חצי מהחטופים? טוב. אחרי זה נדבר עוד פעם מה אפשר לעשות בהמשך. כל עוד ניתן להשיב חטופים הביתה צריך למצות את האפשרות, ובתנאי שלא עוצרים את המלחמה באופן מוחלט ולא יוצאים מציר פילדלפי".
להערכתך אין סיכוי להמשיך לשלב ב'? ישראל לא תלך לשלב ב'?
"לא יהיה שלב ב' משלוש סיבות עיקריות", הוא פוסק. "סיבה אחת, לחמאס אין את כל החטופים בידיו. זאת אומרת, יש כנראה כמה חטופים מתים שהוא לא יודע איפה הם קבורים. הוא באמת לא יודע, אובייקטיבית. הוא היה רוצה מאוד לדעת, אבל זה המצב. סיבה שנייה, חמאס לעולם לא יוותר על תעודת הביטוח שלו, שהיא החטופים. הוא לעולם לא יוותר על מספר חטופים חיים ומתים שיישארו בידיים שלו. הוא רוצה להמשיך ולשחק את המשחק ולכן ימשיך להחזיק בהם, בהינתן העובדה שעדיין לא הכרענו אותו", הוא מסייג. "והסיבה השלישית היא שכרגע חמאס לא מוכן לוותר על השליטה שלו בעזה, וישראל מנגד לא מוכנה לאפשר לו לשלוט בעזה. יש כאן פער שהוא לא ניתן לגישור בשום צורה. לכן להערכתי לא יהיה שלב ב', לפחות כפי שאנחנו מבינים אותו. תהיה אולי הארכת שלב א' כמה שאפשר, ואולי נוכל להחזיר חלק מהחטופים בצורה הזאת, אבל בסופו של דבר אני מאמין שישראל תחזור ללחימה עצימה מאוד בטווח זמן של כחודש מהיום", הוא מדגיש.
מדברים על משהו אחר ממה שהכרנו עד היום. אתה מאמין לזה?
"אנחנו נראה משהו שהיינו צריכים לראות מזמן ולא ראינו", הוא מבהיר. "נראה הפעלת כוחות רבים במקביל של לפחות ארבע אוגדות, נראה פינוי מסיבי של כלל האוכלוסייה העזתית, שראינו דומה לו אבל לא ראינו אותו קורה באופן מלא, ומה שיתלווה לפינוי יהיה הטלת מצור מלא על המרחבים שחמאס נשאר בהם ולא אמורים להיות שם אזרחים, וזה יביא לכניעה שלו. זאת בדומה למה שאנחנו הצענו בתוכנית האלופים. עכשיו זה יקרה גם בצפון הרצועה וגם בדרומה", הוא מציין. "אני יודע שצה"ל אומר שעיקר הפינוי של האוכלוסייה יהיה למואסי, אבל אני הייתי מציע להתחיל בו זמנית לפתוח מחנות הומניטריים, שישרתו את קידום תוכנית ההגירה, יעד נוסף ליום שאחרי שהממשלה רוצה לקדם".
למצוא את הגורם השלישי
סגן אלוף במיל' ירון בוסקילה, מנכ"ל תנועת הביטחוניסטים, רואה בהפסקת הסיוע ההומניטרי צעד הכרחי ונחוץ להפעלת לחץ על חמאס, אבל סובר שצעד זה לבדו אינו מספק: "מלכתחילה ישראל לא הייתה צריכה להכניס את הסיוע ההומניטרי לרצועה באופן הזה ולהעביר אותו ישירות לידי חמאס באופן שבו הועבר", הוא מלין. "ישראל הייתה צריכה להיות הגורם שמחלק אותו לידי האזרחים העזתים, אלה שנבדקו והוכח שהם לא אנשי חמאס, או לחלק את הסיוע דרך גורם שלישי".
וכעת, אתה מעריך שלעצירת הסיוע ההומניטרי יש אפקט בשטח?
"עצירת הסיוע ההומניטרי לא תשפיע על חמאס בטווח הזמן הקרוב, כי המחסנים של חמאס מלאים עד אפס מקום ונפתחו גם מחסנים חדשים. זה ייקח עוד זמן עד שחמאס ירגיש איזשהו שינוי מבחינתו. הוא אגר והוא התכונן למצב שבו ישראל תעצור את הסיוע ההומניטרי", הוא מציין. "אבל בסופו של דבר יהיה לחץ בין־לאומי כשהמחסנים האלה יתרוקנו, והעזתים יתחילו להציג לעולם אוכלוסייה רעבה. לכן ישראל תהיה חייבת במקביל לבנות ולהציג תוכנית ממשית שתוודא שהמזון יהיה מחולק באופן שבו ישראל רותמת את האוכלוסייה העזתית אליה, שולטת במזון ומחלישה את חמאס. שיהיה ברור, עצירת הסיוע ההומניטרי לבד לא מספיקה. צריך להפעיל עוד לחץ משמעותי על חמאס הן על ידי הפסקת החשמל והן על ידי הפסקת היציאה מרצועת עזה לכל מיני עניינים הומניטריים והפעלת עוד מנופי לחץ שבידי ישראל".
לגבי מתווה וויטקוף, בוסקילה טוען כי ניתן לאמצו ובתנאי שיעמוד בכמה עקרונות שישמרו על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל: "כל תוכנית שלא תהיה, בין שזו פעימה אחת, ובין ששתיים או שלוש, אפשר לקבלה אבל בשני תנאים: האחד, לא יוצאים מציר פילדלפי ויהי מה. יציאה מפילדלפי משמעותה הכנסת אמצעי לחימה חזרה לתוך הרצועה, חימוש וחיזוק חמאס. והשני, חמאס לא נשאר ברצועת עזה בכלל. או שהוא מגורש לארץ אחרת, או שאנחנו נלחמים ומשמידים אותו עד היסוד. אין מצב שחמאס נשאר ברצועת עזה ואין מצב שפילדלפי לא יהיה בפיקוח ישראלי ובאחזקה ישראלית. אלו שני תנאי היסוד המינימליים שעליהם אסור לוותר בשום מתווה כזה או אחר".
לא חזרנו ללחימה, ומנגד אין הסכמה להמשך הפסקת האש. לאן ישראל חותרת?
"אנחנו נמצאים בתקופה שבה הפעימה הראשונה הסתיימה וחמאס, כך נראה, לא מעוניין למשוך את השלב הראשון מעבר למה שסוכם. עכשיו אנחנו במעין תקופת ביניים. תקופת הביניים הזאת היא בעצם תקופת הכנה בעבור שני הצדדים. גם חמאס וגם ישראל מתכוננים ללחימה, שני הצדדים מבינים שהדבר הזה בסופו של דבר יתכנס לסבב לחימה נוסף".
מהתרשמותך, זה נראה ודאי?
"חמאס מבחינתו לא יקבל שצה"ל יישאר בתוך הרצועה, שהסיוע ההומניטרי נעצר ושאנחנו מחזיקים בציר פילדלפי. זה לא מצב שמקובל על חמאס, ואנחנו לא מוכנים לקבל שחמאס ישלוט ברצועה ושהחטופים לא יחזרו. אם זה לא ממשיך במשא ומתן בהתאם לתנאים של השלב הראשון, אז מה שיכול לשנות את המשוואה הזאת הוא רק חזרה ללחימה. מה שישראל צריכה לעשות כעת זה להכין את הגייסות והכוחות שלה למשהו הרבה יותר משמעותי, רחב ועצים ממה שהיה עד היום", הוא פוסק.