דרוזים משני עברי הגבול
דרוזים משני עברי הגבולצילום: ריקרדו מורס, רויטרס

המצב המסובך בלאו הכי בסוריה אחרי נפילת משטר אסד וההחלטה הישראלית להשאיר כוחות באופן קבוע בנקודות אסטרטגיות, הפכו עוד יותר מסובכות אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר בשבוע שעבר, באופן לא ישיר, שהוא אינו סומך על המשטר החדש.

נתניהו דרש "פירוז מלא של דרום סוריה מכוחות המשטר החדש", ולצד זאת הצהיר כי ישראל תגן על המיעוט הדרוזי בסוריה תוך שהוא שולח איום לכל מי שיפגע בעדה. "לא נסבול כל איום על העדה הדרוזית בדרום סוריה, כוחות צה"ל יישארו בכתר החרמון ומרחב החיץ לזמן בלתי מוגבל. לא נאפשר לכוחות ארגון תחריר א־שאם או לצבא סוריה החדש להיכנס לשטח מדרום לדמשק".

שר הביטחון ישראל כ"ץ חיזק את הדברים והוסיף: "יש מדיניות חדשה בדרום סוריה. צה"ל לא יאפשר לכוחות עוינים להתבסס במרחב הביטחון בדרום סוריה, ויפעל נגד כל איום. נחזק את הקשר עם אוכלוסיות ידידותיות במרחב ליחסי שכנות טובה, בדגש על האוכלוסייה הדרוזית הגדולה. צה"ל יישאר בפסגת החרמון ובאזור החיץ לזמן בלתי מוגבל כדי להבטיח את ביטחון יישובי רמת הגולן, הצפון וכלל תושבי מדינת ישראל".

לצד ההצהרות נעשים גם מעשים - כרגע באופן השקט ביותר - ומתחת לפני השטח. מעורבים בהם מתאם פעולות הממשלה בשטחים האלוף רסאן עליאן וראש העדה הדרוזית בישראל השייח' מואפק טריף. מעורבים בהם גם גורמים מדיניים שמנסים לקדם תוכנית להעסקת דרוזים מהכפרים הצמודים לגבול ישראל מהצד הסורי של רמת הגולן ביישובי הדרוזים בצידה הישראלי של הרמה. מקרב תושבי הכפרים הדרוזים שנמצאים סמוך לגבול סוריה, יש מי שכבר השמיעו קריאות לישראל להדק את הקשר ולסייע בהגנה.

השאיפה לקשר עם ישראל, במיוחד בקרב הכפרים הדרוזיים סמוכי הגדר, מוכרת. בחודש דצמבר, כשאנשיו של אל־ג'ולאני היו בעיצומו של תהליך ההשתלטות על סוריה, נערכה בכפר הדרוזי הסורי חאדר אספת תושבים, וכבר אז נשמעו שם קולות הקוראים להסתפח לישראל. החשש היה ברור. לפני כעשור, בעיצומה של מלחמת האזרחים בסוריה, נתפס הכפר בידי ג'בהת א־נוסרה, ארגונו של אל־ג'ולאני בגלגולו הקודם. זיכרון היד הקשה של הארגון עדיין טרי. בסרטון שהופץ בדצמבר ברשתות החברתיות נשמע דובר מקרב אנשי הכפר אומר: "הרע מכול בדרך אלינו. הם ייקחו את הנשים ואת הבתים שלנו. בשם אנשי חאדר, אם מישהו מתנגד שיעלה ויאמר זאת עכשיו. עלינו לבחור ברע פחות, ולהסתפח לגולן תחת ישראל". מאז אנשיו של אל־ג'ולאני תפסו את השלטון, אולם בניגוד לעבר, הרע ביותר לא קרה. הפעם זכה הכפר להגנה ולעזרה מצד כוחות צה"ל.

פרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון משגב ובמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מסביר כי הדרוזים בסוריה זקוקים להגנה של ישראל ללא שום ספק. "הם בוודאי רוצים את ההגנה. ואליד ג'ונבלט, שאמר שהדרוזים לא זקוקים להגנה, לא מייצג את הרוב ותמיד היה בוגדני כלפי ישראל ועם יחסים קרובים לחיזבאללה. אני מניח שהדרוזים בסוריה מאוד רוצים בתמיכה ובהגנה הזאת, אך לא נוח להם להציג זאת באופן פומבי משום שהם חשופים ללחץ ואיומים. מבחינת השלטונות הסוריים אמירות מסוג זה כלפי ישראל נשמעות כמו קריאה למרד. עם זאת ברור שהם מרגישים טוב יותר כשהם יודעים שישראל מוכנה להתייצב מאחוריהם".

מה הסיבה או האינטרס הישראלי להגן על הדרוזים בסוריה?

"יש כמה סיבות למהלכים הישראליים. הראשונה, רוב הדרוזים יושבים בדרום רמת הגולן, במרחב קוניטרה שמדרום לדמשק, אזור שהוא קריטי לביטחון ישראל. ישראל רוצה לוודא שהוא נקי מפעילות ומאיומים ג'יהאדיסטיים, ולייצר מציאות שבה הדרוזים יישארו מיעוט חזק בעל יכולת עמידה שיחצוץ בין סוריה ובין ישראל. אגב, בעבר הג'יהאדיסטים היו אויבים של המשטר הסורי, ולכן הדרוזים זכו להגנת המשטר ולנוכחות צבאית. היום המשטר הוא ג'יהאדיסטי, ובמובן הזה פגיעה בדרוזים תערער את המציאות הדמוגרפית, החברתית־פוליטית והביטחונית. לכן דרוזים חזקים בדרום סוריה חשובים מאוד לאינטרס הביטחוני של ישראל".

וזו לא הסיבה היחידה לתמיכה הישראלית - כי גם טורקיה בתמונה.

"סיבה נוספת היא שדרך התמיכה בדרוזים ישראל יוצאת באמירה ביחס לעניין של סוריה, בדיוק כמו שהטורקים מפגינים לא רק אמירה אלא מעשה. ישראל בעצם אומרת שתהיה לה השפעה על המתרחש בצד הסורי דרך החיבור לדרוזים וכן גם לכורדים בצפון סוריה. בכך ישראל מייצרת אחיזה בסוריה, שמעניקה לה השפעה ויכולה לתת מענה לאינטרסים החיוניים מחד, ומאידך לאזן את המהלכים הטורקיים בסוריה שלא פועלים לטובתנו ואף יש בהם משום איום כלפינו.

"הטורקים הזרימו אזרחים טורקים עוד לפני נפילת המשטר לחלקים בסוריה, ולאור מערכת היחסים המאוד עכורה בינינו לבין טורקיה ותמיכתה בחמאס, באחים המוסלמים ובמשטר הג'יהאדיסטי בסוריה, שאיננו יודעים אם פניו לשינוי או שמדובר בהצגה גדולה, הנוכחות הזאת בעייתית מבחינת ישראל, ולכן היא פועלת לאזן אותה".

עד כמה הדאגה שלנו לדרוזים בסוריה קשורה ליחס שלנו לאזרחי ישראל הדרוזים?

"צריך לזכור שהדרוזים הם עדה מאוד מובחנת. אין להם שאיפות לאומיות והם נאמנים לכל מדינה שבה הם חיים, אבל יש קשרי משפחה ויש רמה של סולידריות בין הקהילות הדרוזיות במרחב - בישראל, בירדן, בסוריה ובלבנון. הדרוזים בישראל - יש בהם אזרחי ישראל שגרים בגליל ובכרמל, ודרוזים של רמת הגולן שלא כולם ישראלים. יש להם קשרי משפחה עם סוריה, שממנה נקרעו במלחמת ששת הימים. מכיוון שהדרוזים בישראל חשובים לנו והם מפעילים לחץ עצום, ולא בפעם הראשונה, לישראל יש אינטרס להראות לאחינו הדרוזים שאנחנו איתם ודואגים להם ולקהילותיהם".

מנהיג לא לגיטימי

המזרחן ד"ר אדי כהן טוען שהקריאות המועטות שכבר נשמעו מכיוון הדרוזים בסוריה המעוניינים בעזרתה של ישראל, מצביעות על הבאות.

"לפני שבועיים שמענו קריאות מתוך סוריה שנבוא לסייע לדרוזים. הדרוזים בסוריה מעוניינים שנספח אותם כדי שיהיו חלק ממדינת ישראל. הם רואים בשלטון החדש של אל־ג'ולאני איום קיומי עליהם. הם לא מעוניינים בשלטונו ויודעים שהוא אסלאמיסטי. הם רוצים עזרה וסיוע ומפעילים את הקשרים שיש להם בתוך ישראל, כדי ללחוץ על הממשלה להגן עליהם וכמובן לספק להם נשק ועבודה בישראל".

איך המשטר הסורי החדש רואה את הדרוזים?

"אל־ג'ולאני רואה בדרוזים מכשול לשלטון שלו. יש לו הרבה בעיות. הדרוזים בדרום רוצים אוטונומיה, לכורדים כבר יש אוטונומיה, והעלווים נחשבים מורדים. הוא רוצה לייצב את השלטון שלו ולמנוע את האוטונומיות הללו. נוסף על כך הוא רואה בדרוזים כופרים משום שהם אינם מוסלמים".

לדעתך, הדרוזים בסוריה תומכים בישראל או מתנערים ממנה?

"אינטרסים הם שם המשחק. זה לא שיש לנו בעיות עם הדרוזים בסוריה, בוודאי לא עם הדרוזים בישראל".

האינטרס בהגנה הישראלית על הדרוזים בסוריה הוא ביטחוני בעיקר?

"ישראל רוצה להגן עליהם מתוך כבוד והומניות. יש לנו גם אזרחים דרוזים שהם חלק בלתי נפרד מאיתנו ולהם יש קרובי משפחה בסוריה. כמו כן יש חשש שהגזרה תבער ותתחיל להיות פעילה, ולכן ראש הממשלה החליט לכבוש את האזור המפורז. מבחינת ישראל אין שלטון בדמשק, היא לא רואה באל־ג'ולאני שליט לגיטימי, לכן היא מספקת לדרוזים את ההגנה. ראש הממשלה אמר בכנסת השבוע שידנו מושטת לא רק לדרוזים אלא גם לכורדים. זה מעיד בצורה מאוד ברורה למה מכוונת ישראל ומה היא רואה בשלטון הסורי הנוכחי".

למה הדרוזים ממעטים לדבר על הדברים הללו בפומבי?

"זה נושא רגיש. אף אחד לא רוצה לסבך את המצב עוד יותר או להסתבך בעצמו. הם רוצים את העזרה של ישראל, אבל לא פשוט להם לבטא את זה החוצה".

השתיקה יפה

השאלה מדוע הדרוזים בסוריה ממעטים לדבר על הרצון לסיפוח לישראל, מגיעה על רקע העובדה שלקראת כתיבת שורות אלה ניסינו לשוחח עם כמה בעלי דעה כדי להבין את העמדה הדרוזית. כולם סירבו לקחת חלק. היו מי שרמזו שהשתיקה יפה למצב הנוכחי.

מתחת לפני השטח, כאמור, מתקיים דיאלוג משמעותי. בשני הצדדים מבינים שלפני הכול האינטרסים מדברים. מהכפר חאדר, לדוגמה, יצאו כמה פיגועים נגד כוחות צה"ל בשליחות של חיזבאללה.

בימים האחרונים תקף צה"ל אתרים בדרום סוריה שבהם הוחזק נשק מסוגים שונים על ידי הממשל הקודם, במטרה למנוע את נפילתו לידיים של המשטר הנוכחי. השבוע ישראל גם הודיעה על תוכניות חומש גרנדיוזית למגזר הדרוזי. התוכנית, בהיקף של 3.9 מיליארד שקלים, תתמקד בדיור, תעסוקה, חינוך ותשתיות, והיא כונתה על ידי ראש הממשלה "חסרת תקדים".

המהלך הזה נתפס כחלק מהניסיון של ישראל להבהיר לעדה הדרוזית בארץ את הרצון הישראלי להשקיע באנשיה, וכן לגרום לדרוזים בסוריה שיש להם משפחה בישראל להגביר מאמצים ולהתרחק כמה שיותר מהממשל החדש.

בתוך כך, על פי דיווחים אמריקניים בעיקר, ישראל מפעילה שתדלנות בקרב מדינות רבות כדי לקדם רעיון שלפיו סוריה תהפוך לסוג של מערכת פדרלית של אזורים אתניים אוטונומיים, כאשר אזורי הגבול הדרומיים על יד ישראל מפורזים. השלטון החדש כמובן מתנגד לרעיון הזה בכל תוקף.

ישראל, כפי שכבר ניתן להבין, גם מודאגת במיוחד מהתפקיד שטורקיה לוקחת בסוריה, מה שמביא את היריבה שהפכה מרה בשנים האחרונות לסף הדלת בגבול. כמה ממנהיגי העדה הדרוזית בסוריה מביעים דאגה מכך שהמטרות האזוריות ארוכות הטווח של ישראל עלולות להגביר את חוסר היציבות בסוריה ולהעמיק את השסעים בתוך קהילותיה, מה שעלול לעורר כאוס לאורך גבולה של ישראל. גורמים אחרים בקרב העדה הדרוזית רומזים שמדובר במס שפתיים שחשוב שייאמר בשלב הנוכחי, אך הכוונה היא לשתף פעולה עם ישראל. השקט היחסי סביב המהלכים מעיד ששני הצדדים מנסים לפתח משהו, אבל נראה שעוד מוקדם מאוד לנבא את העתיד, ודאי כשמדובר בסוריה שעדיין נמצאת במצב שברירי מאוד.