לפני שנים עמדו סביב רבנו, הרב אברהם שפירא זצ"ל , בחצר ישיבת מרכז הרב, קבוצה של בחורים ודנו עמו בענייני מוסר והשקפה, וספר אחד הבחורים על רב שהוא מכיר שהוא צדיק גדול והסימן לכך הוא שהוא אף פעם לא מחייך.
פנה אליו הרב בעיניו הצוחקות והשיב- "הוא כנראה סובל מאולקוס"... והוסיף- "אין זה גורע מצדיקותו של אדם אם הוא גם יודע לצחוק מידי פעם "... הרב זצ"ל, שהיה לו חוש הומור בריא, היה נאה דורש ונאה מקיים – תמיד כאשר עמדו סביבו בחורים ושוחחו אתו היו נשמעים פעם בפעם פרצי צחוק רועמים...
הצחוק טוב לבריאות. ילדים צוחקים 400 פעם ביום, ואילו המבוגר צוחק רק פעמים בודדות ביום, אם בכלל.. זה נכון אפילו ברחם. בבדיקת אולטראסונד מיילדותי, נראה העובר ברחם אמו מחייך. אפילו תינוק עיוור מחייך לקולו של אדם אחר, מבלי לראות ובלי אפשרות לחקות חיוך שהוא ראה. הצחוק מוריד את הורמוני הדחק, ומפחית לחץ דם. הוא מגביר את אספקת החמצן לגוף, על ידי התרחבות הריאות.
כשאדם צוחק הוא משחרר שליטה משרירי הפנים, וכך מושרה בו רוגע. במדידות של MRI, בהם משתקים את שרירי הפנים על ידי זריקות של החומר בוטוקס, נמצאו שינויים משמעותיים במח האדם. בשעת צחוק משתחררים הורמונים 'טובים' שמרגיעים ומוסיפים אנרגיה, ומצב הרוח משתפר. הצחוק גורם לעיסוי של מערכת הנשימה והלב, ולהגברת הזרימה של דם מחומצן בכל הגוף.
אחד מחלוצי הטיפול היה ד"ר קטריה מדן, רופא הודי, שפרסם מאמר לפני שנים רבות שכותרתו הייתה 'הצחוק הוא התרופה הטובה ביותר'. התיאוריה שלו מתבססת על הקשר גוף-נפש ושילוב של רפואה משלימה בטיפול הקונבנציונלי, דבר שהוא היום כמעט מובן מאליו. השיטה שהוא תיאר כללה תרגילי צחוק, נשימות עמוקות, ומתיחות בשיטה היוגה על מנת לשחרר לחצים. הטיפול נעשה בקבוצות – מעין 'צחוק חברתי'. בעקבותיו גם בארץ הוקמו 'חוגי צחוק', גם בבתי חולים רבים, והוכשרו מנחים ליוגת צחוק קבוצתית ופרטנית..
היום קיים שימוש בשיטות של טיפול בצחוק בפרוצדורות כמו החזרת עוברים לרחם בהפריה חוץ גופית; האם והאב צוחקים, ואז משתפרת קליטת העוברים בריפוד של רירית הרחם. גם בטיפולי פריון קיימות קבוצות של סדנאות צחוק שעשויות להעלות את אחוזי ההיריון. זהו נדבך אחד מתחום רפואי שהולך וצובר תאוצה - הגינקולוגיה הפסיכוסומטית, בה חוקרים מצבי חולי במעגל חיי האישה באספקט של השפעות גוף-נפש.
העוסקים בבריאות אינטראקטיבית, טוענים שהחיוך הוא המפתח להצלחת הנישואין, לתוחלת חיים ארוכה, לתחושת סיפוק ורווחה, ועוד. אדם שצוחק או מחייך נראה מוכשר יותר, ובעל יכולת חברתית גבוהה יותר. נעים להסתכל על אנשים מחייכים, כי החיוך מעורר אמפתיה ואימון.
כאשר אדם יודע לצחוק על מאורעות החיים הוא משרה סביבו אווירה של בטחון שמפיגה מתחים, וזה מאפשר זרימת חיים בריאה. ומה צריך אדם יותר מזה?