נתונים שנחשפו הערב על ידי עמרי מניב בחדשות 12 חושפים תמונה מדאיגה של ניהול הכוחות בצה"ל במהלך מתקפת ה-7 באוקטובר.
על פי הדיווח, מאות לוחמים הוזרמו לאזורים שבהם הקרבות הסתיימו – בעוד יישובי העוטף נותרו כמעט ללא תגבור.
שדרות: בשעה 11:00, יותר מ-600 לוחמים נמצאו בשדרות, למרות שהקרבות שם הסתיימו כבר בשעה 9:00 בבוקר. לעומת זאת, בכל שאר יישובי העוטף היו רק 200-250 לוחמים. 450 לוחמי גדוד רותם הגיעו משעות הבוקר, למרות שהלחימה שם הסתיימה. מפקדים בכירים – מח"ט גבעתי, מח"ט הצנחנים, מפקד מג"ב דרום – היו כולם בעיר, אך ללא פיקוד ברור.
אופקים: ב-9:30 הקרבות בעיר הסתיימו, אך מאות לוחמים המשיכו לזרום לשם. גדוד דקל של בה"ד 1, כוח הכוננות המטכ"לי הגדול של האוגדה, קיבל הוראה להגיע לאופקים – במקום לקיבוצים שהיו תחת מתקפה.
ההוראה ניתנה על ידי קצין האג"מ של פיקוד דרום, אפרים אבני, ללא עדכון האוגדה, שחשבה שיש לה תגבור בדרך לעוטף. ב-13:30, היו באופקים יותר מ-600 לוחמים, בעוד שבשאר יישובי העוטף היו רק 350 לוחמים. במשך 4 שעות לוחמי גדוד דקל סרקו את רחובות אופקים – מבלי שירו אפילו כדור אחד.
ניר עוז הופקר – המחבלים עזבו ללא קרב
בשעה 13:30, בזמן שהעוטף עדיין תחת מתקפה, אחרון הבוזזים עזב את ניר עוז מבלי שנורה שם אפילו כדור אחד מצד צה"ל. אין סנכרון בין הפיקודים, המידע בחמ"לים אינו משקף את המציאות בשטח, והחלטות קריטיות התקבלו על בסיס תמונה מעוותת.
מסקנות התחקיר: כשל פיקודי עמוק
תמונת מצב חלקית ומטעה: נתוני השטח לא הובנו במטה, מה שהוביל לשליחת כוחות למקומות הלא נכונים.
היעדר פיקוד ושליטה: עשרות מפקדים הגיעו לשדרות, אך אף אחד לא קיבל החלטה להזרים כוחות לעוטף.
אי-סנכרון בין הכוחות: כוחות שנשלחו לסייע ליישובים מותקפים נותבו לאופקים ללא תיאום.
השלכות חמורות: בזמן שאלפי מחבלים השתוללו בעוטף, צה"ל כיוון את כוחו למקומות הלא נכונים – ויישובים שלמים נותרו ללא תגבורת ראויה.