בועז ליברמן
בועז ליברמןצילום: באדיבות המצלם

מינויו של רב-אלוף אייל זמיר לרמטכ”ל צה”ל מהווה תפנית משמעותית בהנהגת הצבא, לא רק בשל ניסיונו הצבאי העשיר, אלא בעיקר בשל תפיסתו הערכית, האסטרטגית והמבצעית הייחודית.

אחד הצעדים הראשונים שהתפרסמו היא הזזתו של תת-אלוף דניאל הגרי מתפקיד דובר צה”ל – מהלך שעורר לא מעט פרשנויות והערכות שגויות. יש להבין, מדובר בהחלטה שמקורה בתפיסה רחבה של הנהגה צבאית תקיפה, ממושמעת ומדויקת, ולא במהלך של ענישה או כניעה ללחצים פוליטיים.

תת-אלוף דניאל הגרי לא הודח – הוא בחר לעזוב

חשוב להעמיד דברים על דיוקם: תת-אלוף דניאל הגרי לא הודח מתפקידו. לפי מקורות, הרמטכ”ל זמיר ביקש ממנו לבצע תפקיד אחר בצה”ל בדרגת תת-אלוף, דבר שהוא לחלוטין בסמכותו של רמטכ”ל ומקובל מאוד במסגרת שינויים בצמרת הצבא. הגרי, מסיבותיו שלו, בחר שלא לקבל את ההצעה וביקש לסיים את שירותו לאלתר.

כל ניסיון לצייר את המהלך כהדחה הוא שגוי ומטעה – מדובר בהחלטה מקצועית של רמטכ”ל אשר רואה את מכלול השיקולים הצבאיים, ומולו קצין בכיר שקיבל החלטה אישית לא להמשיך.

התקפות תקשורתיות – ניסיון מיותר לצבוע את הצבא בפוליטיקה

אני רואה אנשי תקשורת רבים המתגוללים על הרמטכ”ל מרגע פרסום סיום תפקידו של דובר צה”ל. יש ניסיון לקעקע את הרמטכ”ל בצבעים פוליטיים, לנסות לייצר נרטיב שלכאורה מדובר במהלך מונע משיקולים חיצוניים. אתם לא בכיוון.

צה”ל בראשות רב-אלוף אייל זמיר חוזר למקורות שלו: הכרעה. לא תקשורת ויח”צ ולא פוליטיזציה. צה”ל אינו משרד ממשלתי ואינו גוף שצריך להתנהל כמו מערכת בחירות. צבא נועד לנצח, לא להתעסק במסרים, ולא להיות כלי משחק בידי אינטרסים פוליטיים. אל תנסו לסחוב את הצבא לפוליטיקה – בעידן זמיר זה פשוט לא אפשרי.

הצלחתו של תת-אלוף דניאל הגרי: דובר צה”ל במלחמה

תת-אלוף דניאל הגרי ניהל את המערכה התקשורתית של צה”ל במלחמת “חרבות ברזל” בצורה יוצאת דופן. הוא פעל בזירה התקשורתית המורכבת ביותר, כאשר צה”ל נדרש להסביר את פעולותיו לא רק לציבור הישראלי אלא גם לקהילה הבינלאומית, לרבות מוסדות האו”ם, התקשורת העולמית ומעצמות בעלות עניין ישיר במלחמה.

ניסיון מבצעי, מדיני וניהולי עשיר – רב-אלוף אייל זמיר

רב-אלוף אייל זמיר מביא עמו ניסיון רחב היקף הן מהזירה הצבאית, הן מהזירה המדינית והן מהזירה הניהולית. במסגרת שירותו הצבאי פיקד על חטיבת השריון 7, שימש מפקד עוצבת הפלדה, היה מפקד פיקוד הדרום, שימש סגן הרמטכ”ל, ולבסוף גם מנכ”ל משרד הביטחון – תפקיד שבו פיקח על תקציבי ענק, רכש צבאי וניהול מערך הביטחון הישראלי בשיתוף פעולה עם מדינות העולם. תפקיד זה הפך אותו לאחד האנשים המנוסים ביותר בכל הקשור לשילוב שבין ניהול הצבא לבין בניית עוצמה ביטחונית לטווח הארוך.

הניסיון כמזכיר צבאי לראש הממשלה

זמיר גם כיהן כמזכיר הצבאי של ראש הממשלה, תפקיד שמיקם אותו בלב הקשר שבין הדרג המדיני לדרג הצבאי. הוא היה חלק מקבלת ההחלטות ברמות הגבוהות ביותר של המדינה, תוך הבנה מעמיקה של המורכבות הפוליטית והאסטרטגית שמכתיבה את פעולות צה”ל. תפקידו כמזכיר צבאי העניק לו ניסיון ייחודי בעבודה מול הדרג המדיני, זירה שבה קצינים רבים חסרים ניסיון קריטי. הוא ידע כיצד לתרגם את צורכי הצבא לשפה שמובנת למקבלי ההחלטות, ובה בעת לשמור על העצמאות המבצעית של צה”ל תוך שמירה על האינטרס הביטחוני העליון של מדינת ישראל.

החשיבות העליונה של משמעת צבאית בכל הרמות

משמעת צבאית אינה רק עניין של היררכיה או סדר; היא הבסיס למוכנות הצבא לכל תרחיש, בכל זמן. צה”ל, ככל צבא מקצועי בעולם, נדרש למשמעת קפדנית ומחייבת בכל הדרגים – מהחיילים בשטח ועד הפיקוד העליון. משמעת זו אינה רק מילוי פקודות אלא תרבות ארגונית שמבטיחה שכל לוחם, קצין ומפקד יפעלו בצורה מתואמת, מדויקת וללא עיכובים במצבי חירום.

בעשורים האחרונים היו מקרים שבהם התרופפות המשמעת בצה”ל הובילה לכשלים מבצעיים ולשחיקת כשירות הכוחות. הרמטכ”ל זמיר מבין היטב כי אין תחליף למשמעת צבאית כחלק מבניין הכוח הצבאי וכהכנה מתמדת לעימותים עתידיים. צבא שאינו מקפיד על משמעת – הופך לרופף, איטי ומועד לטעויות בשדה הקרב. לכן, מעבר למבנה הארגוני וליכולות המבצעיות, זמיר שם דגש על השבת סטנדרטים מחמירים בכל הנוגע למשמעת, אחריות אישית וציות להנחיות בכל הרמות.

פיקוד תקיף ומשמעת ברזל אינם רק סממנים של נוקשות – הם הכלים המבטיחים מוכנות תמידית, הרתעה אפקטיבית וניצחון בלחימה.

בניגוד לרבים מקודמיו, זמיר מביא עמו תפיסה ניהולית קשוחה וממוקדת. הוא קצין מבצעי שלא רואה בצבא גוף פוליטי או יחצ”ני, אלא בראש ובראשונה מכונה צבאית-לוחמת שחייבת להיות מוכנה תמידית לכל תרחיש. גישתו מזכירה את זו של הרמטכ”ל רפאל (רפול) איתן ז”ל, שהיה ידוע כמי שהחזיר את צה”ל למשמעת הברזל ודרש מכל חייל ומפקד לעמוד בסטנדרטים הצבאיים הגבוהים ביותר.

מהלך נדרש למען חיזוק צה”ל

יש להבין שהמהלך של זמיר אינו מופנה נגד תת-אלוף דניאל הגרי, אלא למען שינוי תפיסתי בצה”ל. בשנים האחרונות התרגלנו לצבא שמתנהל באופן שבו הממד הציבורי והתקשורתי הפך לחלק אינטגרלי מהפעילות הצבאית, לעיתים על חשבון משמעת פנימית, מוכנות טקטית ויכולת מבצעית. זמיר מבקש להחזיר את הצבא ליסודות הברזל של פיקוד קפדני, הקפדה על משמעת ושיפור היכולות בשטח.

צה”ל עומד בפני אתגרים עצומים, הן מבית והן מחוץ. כדי לעמוד בהם בהצלחה, עליו להיות ממוקד, ממושמע, חד ונחוש. את הדרך הזאת מוביל כעת רב-אלוף אייל זמיר – והיא הדרך שתחזק את הצבא ואת ביטחון ישראל בטווח הארוך.

הכותב הוא יועץ אסטרטגי