לאחר למעלה מחודש שבו הוחזקו התקנות החדשות למינוי רבני ערים בצו על תנאי, הודיע היום (ראשון) המשרד לשירותי דת על צמצום כוחו בבחירות לרבני ערים. בעקבות זאת, העתירה שהגישו ארגוני "עתים" ו"רבני צהר" לבג"ץ הפכה למיותרת.
העותרים טענו כי התקנות העניקו יתרון משמעותי למשרד לשירותי דת על חשבון הרשויות המקומיות, ודרשו את ביטולן. בעתירה נכתב כי התקנות החדשות משנות את האיזון הקיים בתחום שירותי הדת ופוגעות באוטונומיה של הרשויות המקומיות במינוי רבני ערים.
המשרד לשירותי דת נדרש להשיב לעתירה עד 20 במרץ 2025, אך השר לשירותי דת, מיכאל מלכיאלי, הודיע כי הוחלט לצמצם משמעותית את התקנות ולהחזיר לרשויות המקומיות את הסמכות המרכזית בנושא. בהתאם לשינוי המרכזי בנוסח, הרשות המקומית תמנה שליש מנציגי הציבור "בהתייעצות עם השר" במקום "בהסכמת השר".
המשמעות העיקרית של המהלך היא הגדלת חופש הפעולה של הרשויות המקומיות בבחירת רבני ערים, דבר שעשוי להוביל למינויים רבים יותר של רבנים מהציונות הדתית. בעקבות ההחלטה, בג"ץ צפוי למחוק את העתירה ללא חיוב בהוצאות משפט.
הרב שאול פרבר, יו"ר ארגון "עתים", בירך על ההחלטה ואמר כי "השר מלכיאלי הבין שאין ביכולתו לשלוט באופן מוחלט בבחירת רבני ערים, וכי יש לשמוע את קולם של הרשות המקומית ותושביה". בארגון "רבני צהר" הוסיפו: "בית המשפט החזיר את ההיגיון לבחירת רב עיר על פי עקרונות ההלכה, שלפיהם אין ממנים פרנס על הציבור אלא אם כן נמלכים בציבור".
