מנהל אגף המדיניות בתנועת רגבים, אברהם בנימין, השתתף גם הוא בישיבה המיוחדת שהתקיימה בכנסת סביב תכנית טראמפ וההיתכנות לביצועה, דיון שהובילה שדולת ארץ ישראל בכנסת.
על היתכנותה של התכנית אומר בנימין כי הצהרת הנשיא האמריקאי מלמדות על נכונות לחשוב על תכניות חדשות ולעבוד באומץ, כהגדרתו. "לא להתבסס על המושכלות הקודמות ולהסתכל קדימה, לבחון את הצרכים השונים, במקרה זה של הממשל האמריקאי ואיך שהוא רואה את המזרח התיכון בהיבט הגיאופוליטי הבינלאומי, ואת זה לקחת אלינו ולדבר מכאן ואילך קדימה".
בנימין מציין בדבריו כי מזה עשרות שנים מדינת ישראל מבססת את מדיניותה על הנחות יסוד שעליהן עם ישראל שילם מחירים יקרים, וכעת, הוא אומר, הכוונה היא לבחון את הדברים מחדש לקראת העתיד.
בהתייחס למה שנראה כהסתייגות או זהירות של ראש הממשלה נתניהו מתכנית טראמפ, מזכיר אברהם בנימין את דבריו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, ולפיהם עתיד ישראל לא תלוי במה שיאמרו הגויים אלא במה שיעשו היהודים, ואכן הדברים תלויים בתעוזת המחשבה והמעשה של היהודים עצמם. לשם כך יש לתכנן תכניות מעבר לגבולות הגזרה המוכרים.
בהקשר זה הוא מזכיר לכולנו שגבולות אינם אלא קביעה שרירותית של אנשים עם מפה וקו ששורטט בידי מישהו, בעוד הוא יכול להשתנות בין לילה כפי שניתן היה לראות בעת האחרונה בעיקר בסוריה. "כשמבינים שקו גבול בינלאומי הוא לא בהכרח דבר יציב והוא גם לא יישמר בלי כוח שיאכוף זאת, מדינת ישראל צריכה לעצב את העתיד כפי שהיא רואה אותו".
המחשבה המחודשת הזו, אומר בנימין, מקבלת כעת רוח גבית מממשל אמריקאי שמתייצב לצידה של ישראל ומחזק אצל המדינאים הישראלים את המחשבה האמיצה מתוך מבט קדימה, לבד מערך האיפכא מסתברא, אותו מגדיר בנימין כשריר שהתנוון אצלנו.
עוד נשאל אברהם בנימין לחשש שעולה בישראל מאפשרות שאכן ארה"ב היא שתשלוט בעזה ובעתיד עשוי הממשל האמריקאי להשתנות וממשל דמוקרטי יאחז בהגה ואולי יעביר את השליטה לסעודים ודומיהם. לטעמו יש להקשיב לדבריו של הנשיא האמריקאי שאמנם אומר את עמדתו אך מקפיד להדגיש כי ההחלטה הסופית תתקבל על ידי הישראלים, "שזו התנהלות מצופה מבעלת ברית אמיתית ולא היה בממשל הקודם". על ממשלה ישראלית, אומר אברהם בנימין, לשקול שיקולים שונים ומורכבים ובהם גם עמדותיהן והאינטרסים של בעלות ברית, אך בסופו של יום ההחלטה בידי ישראל.
להערכתו של בנימין אופציית הרשות הפלשתינית כאוחזת בהגה השליטה על רצועת עזה יורדת מסדר היום בעיקר בהנהגה הישראלית, אך לא רק שם. זאת בעקבות ההבנה שמאווייה דומים לאלה של החמאס, גם אם הסגנון שונה והשיח שונה. ההבנה הזו תופסת מקום ויש להמשיך ולחדד אותה על מנת שלא לשוב לאותן מושכלות שהביאו את ישראל לתהליכים המדיניים שהניבו מציאות טרוריסטית שהנקודה הכואבת ביותר שלה היית טבח שמחת תורה. בהקשר זה הוא מזכיר את הדו"ח המיוחד שהוציא ארגונו על מחבלים בכירים שיצאו מקרב מנגנוני הרש"פ ואף היו למושא גאווה בצמרת הפלשתינית. לנו נותר רק להקשיב ולפעול בהתאם.
"אנחנו במומנטום היסטורי. זה הזמן לקבוע ולעצב גבולות. גבולות המזרח התיכון עוצבו בהסכם סייקס-פיקו על ידי המעצמות ששרטטו קוים על המפה בלי להתחשב במציאות בשטח, והדבר הזה שרד קרוב למאה שנה. עכשיו זה הזמן לעצב את המזרח התיכון מחדש. דברים לא נשארים לנצח וצריך לקבוע אותם".