דו"ח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שפורסם היום (שלישי) חושף כשלים משמעותיים בניהול ופיקוח המדינה על זיכיון ים המלח, המוחזק על ידי חברת מפעלי ים המלח (מי"ה).
על פי הדו"ח, המדינה לא פעלה כראוי לפיקוח על פעילות החברה, דבר שהוביל לפגיעה חמורה בסביבה ולהפסדי ענק לקופה הציבורית.
המבקר מציין כי "מדובר בכשלים אסדרתיים חמורים שמשכם והצטברותם הכוללת מעידים על אוזלת יד ובעיית משילות משמעותית בפיקוח על זיכיון ים המלח ובניהולו בהיבטים הסביבתיים והמקרקעים".
הביקורת מצביעה על ארבעה תחומים עיקריים שבהם כשלו משרדי הממשלה:
- רישוי עסקים – המשרד להגנת הסביבה לא פעל להכללת תנאים סביבתיים ברישיונות העסק של מי"ה, דבר שאפשר פעילות תעשייתית מזהמת ללא פיקוח נאות.
- כרייה וחציבה – משרד האנרגיה לא פיקח על כרייה בשטח הזיכיון ולא גבה תשלומים עבור כריית מאות אלפי מטרים מעוקבים של מינרלים, הפסד הנאמד בכ-120 מיליון ש"ח.
- שימוש בקרקעות – רשות מקרקעי ישראל לא הסדירה שימושים שונים במקרקעי המדינה בשטח הזיכיון ולא גבתה את התשלומים הנדרשים, דבר שהוביל להפסדים במיליוני שקלים.
- פסולת תעשייתית – המשרד להגנת הסביבה לא גיבש מדיניות סדורה לטיפול בפסולת תעשייתית של מי"ה, דבר שהוביל לזיהום חמור ולעלויות סביבתיות גבוהות.
מבקר המדינה מדגיש כי גם משרד האוצר, האחראי לזיכיון, לא פעל כגורם מתכלל ולא וידא שהגורמים המאסדרים ימלאו את תפקידם. "על המדינה לפעול בנחישות לתיקון הליקויים ולבחון הקמת גוף מתכלל לניהול הזיכיון העתידי", נכתב בדוח.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר:
המשרד להגנת הסביבה מברך על פרסום דו"ח המבקר בנושא ניהול זיכיון ים המלח ואף החל ביישום מרבית ההמלצות ללא קשר להליך הביקורת וזאת עוד טרם תחילת הליך הביקורת.
המשרד פועל בימים אלה, וכחלק מהיערכות המדינה לתום תקופת הזיכיון, לקביעת תנאים סביבתיים עדכניים לכלל התשתיות התעשייתיות בשטח הזיכיון - הן לתחומי המפעלים והן לתשתיות הנמצאות מחוץ למפעלים. בין היתר המשרד השלים את כתיבת טיוטת תנאי רישיון עסק לכל התשתיות העיקריות ובכוונתו להחיל דרישות אלו בחודשים הקרובים, בהלימה לעיקרי המלצות מבקר המדינה.
המשרד יחד עם אגף החשכ"ל במשרד האוצר פרסם לאחרונה להערות הציבור דוח משותף מקיף העוסק בהיערכות הממשלה לתום תקופת זיכיון ים המלח בשנת 2030 והקצאת הזיכיון העתידי. הדוח מתמקד בהמלצות כלכליות וסביבתיות לשם קביעת התנאים לזיכיון העתידי להפקת משאבים מים המלח, תוך שמירה על האינטרסים של הציבור והגנת הסביבה הייחודית של אזור זה. המלצות הדוח מכוונות לפתח מודל רגולטורי שישלב בין האינטרסים הכלכליים והסביבתיים, ויבטיח ניצול בר-קיימה של משאבי ים המלח, תוך הגנה על האזור למען הדורות הבאים.
תגובת משרד האנרגיה והתשתיות:
לעמדת משרד האנרגיה והתשתיות, פרשנותו של המבקר את פקודת המכרות, אינה נכונה.
מחצבות בתחום הזיכיון, אשר משמשות את בעל הזיכיון לצרכי המפעל שלו ואינן משמשות למסחר בחומרי מחצבה, אינן טעונות רישיון לפי פקודת המכרות, ואינן נדרשות לשלם לקרן לשיקום מחצבות.
חובת השיקום של כלל אתרי הכרייה בתחום זיכיון ים המלח חלה על חברת "מפעלי ים המלח", בעלת הזיכיון לפי חוק זיכיון ים המלח, בדומה לכלל חובות החברה לשיקום ולהסדרה של שטחים אחרים בתחום הזיכיון.
המשרד עורך ביקורות תקופתיות לאתרים אלה ולא תועדו במסגרתן חריגות כרייה ביחס לתכניות המאושרות.