שלי שם טוב, אימו של עומר שורד השבי, מספרת היום (רביעי) על התקופה של בנה בשבי, הטרור הפסיכולוגי שעבר והחזרה לחיים לאחר ששב מעזה.
"עומר בסדר, מנסה להשתלב ולהשלים פערים. אני ישנה טוב. כל בוקר הייתי נכנסת לחדר, מסתכלת על מיטה ריקה ואומרת 'יודעת שאתה חזק'. היום נכנסת בשקט, בדיוק כמו שחלמתי, מסתכלת עליו ומלטפת לו את הראש. הוא אומר לי 'בוקר טוב', נותנת נשיקה על המצח ומודה על הרגע הזה", סיפרה שלי בראיון לכאן רשת ב'.
היא הוסיפה שהיא חלמה על לשאול את עומר "מה אתה רוצה לארוחת בוקר". על השגרה שלו אמרה שהוא "מניח תפילין, עובר טיפולי שיקום וחברים מגיעים. קשה לו להיות עם קהל רחב. לאט לאט".
על התקופה בשבי סיפרה כי "היום יום היה לו קשה, מקום סגור, עם עוד ארבעה שובים. היה יותר קשה כשהצבא היה באזור, הכול היה דרוך". שלי אף חשפה שעומר "שמע את הטנקים מעל ואת הקול של החיילים. השובים היו עם נשקים שלופים עליו ואמרו לו 'במידה שצה"ל מגיע – אנחנו יורים לך בראש'". עומר אמר ברגעים אלו לעצמו: "אין לי שליטה על שום דבר, רק להתפלל".
היא סיפרה על ההתקרבות של בנה לדת. "עומר תמיד האמין באלוהים ודיבר איתו, אבל לא כך. אני חושבת שהרבה חטופים הרגישו השגחה לאורך כל הדרך".
לעומר הייתה טלוויזיה במנהרה והוא היה רואה אל ג'זירה. "הראו את ההפגנות בבגין, לא את מאבק החטופים. זה צבט לו בלב שהוא לא ראה את זה. עשו לו טרור פסיכולגי, אמרו לו 'איפה אמא שלך? למה לא אכפת לה ממך?'".