שאלה הלכתית מעניינת התעוררה השנה בפורים משולש בירושלים, נגעה לקריאת מגילת אסתר ביום שישי, י"ד באדר, על ידי ירושלמי, שהוציא בכך ידי חובה ירושלמים אחרים וגייסוהו בליל שבת, כך שלא היה בירושלים בעלות השחר של ט"ו באדר. האם השומעים יצאו בקריאתו ידי חובה?
בתשובתו לשאלה, הרב אשר וייס פסק כי הירושלמים ששמעו יצאו ידי חובה, למרות שהוא לא היה בירושלים בשעת העלות השחר של ט"ו באדר.
"שאלתי את הגאון הרב אשר זעליג וייס לגבי מה שקורה השנה, שיום ט"ו באדר חל בשבת, וגם במוקפים, בירושלים, קוראים את המגילה ביום שישי – שהוא י"ד באדר. מה הדין אם בעל הקורא הירושלמי קרא את המגילה ביום שישי בירושלים, הן בערב והן ביום. ודן ת"ח אחד לגבי מקרה שהקורא נפטר ביום שישי או בליל שבת לפני עלות השחר של ט"ו, כך שהוא כלל לא התחייב בקריאת המגילה. האם ציבור השומעים יצאו ידי חובה", פתח הרב משה הררי את דבריו.
הוא הוסיף: "בס"ד לעניות דעתי שאלה יותר מעשית במציאות שלנו היום הינה – אם גייסו את בעל הקורא לצבא, לרצועת עזה, כך שבעלות השחר של שבת – יום ט"ו – הוא אינו בירושלים. האם חיובו משתנה, והאם ציבור המוקפים יצא ידי חובת קריאתו ביום י"ד. והוספתי, שבעצם אולי שורש השאלה הינו, האם קריאת המגילה של המוקפים ביום י"ד הינה רק מעין השלמה לקריאה שהייתה צריכה להיות בשבת, אך כיוון שאין קורין בשבת, שמא יטלטל את המגילה בשבת, לכן קורין אותה ביום שישי, או שבעצם קריאת המגילה ביום שישי הינה מצווה עצמית בזמנה – גם למוקפים.
וענה לי הגאון הרב אשר וייס שליט"א שלדעתו אין ספק שהקורא יצא ידי חובה בקריאתו ביום שישי, וגם הציבור ששמע את קריאת המגילה ממנו יצאו ידי חובה. והוסיף, שזה לא כמו שאומרים בשם הגאון הרב יוסף שלום אלישיב והגאון הרב שלמה זלמן אוירבך, זצ"ל. אלא לדעתו גם הקורא וגם השומעים יצאו אף במקרה כזה ידי חובת הקריאה שהייתה ביום שישי. והסיבה לכך הינה באמת כי הקריאה ביום שישי – יום י"ד באדר, הינה חיוב עצמי בזמנו גם לבני המוקפים ולא רק השלמת המצווה או משהו כעין זה", סיכם הרב.