א. מצות קריאת המגילה בלילה וביום ועיקר מצוותה ביום. על כן יש למעט בשנה זו בזמן שמחת פורים בלילה על מנת לקרוא את המגילה ביום שישי מוקדם בבוקר.
מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים כבכל שנה.
ב. בשנים שבהן פורים אינו חל ביום שישי יש דעות שעדיף לקיים את הסעודה בשחרית (של"ה הק' מובא במ"ב סימן תרצה סק"ט) ויש דעות שיש לקיימה לאחר מנחה גדולה (רמ"א או"ח סימן תרצה סע' ב). אולם השנה, שפורים חל ביום שישי, עדיף לעשות סעודת פורים בשחרית לכל הדעות. לדעת המשנה ברורה שם (סק"י) הכוונה היא, שיש להתחיל בסעודה לפני חצות היום.
ג. ממי שלא הספיק להתחיל בסעודה קודם חצות יתחיל קודם שעה עשירית (14:48) (משנה ברורה בביאור הלכה סימן רמט ד"ה מותר). טוב למעט בסעודת פורים בפת ובבשר כדי שסעודת שבת יאכל בעונג.
ד. יש הנוהגים להתחיל את סעודת פורים קודם שעה עשירית ובהמשכה לאכול סעודת שבת. בזמן הדלקת נרות הנשים תדלקנה נרות ואז יתפללו קבלת שבת (קודם השקיעה - 17:47). לאחר קבלת שבת יפרסו מפה על לחם משנה, יקדשו עליו ללא ברכת הגפן וימשיכו לאכול (ללא המוציא) לכבוד שבת (נהר מצרים סימן תרצה שכן נהגו בירושלים, המקור המאירי בכתובות ז' ע"ב).
בסיום הסעודה נכון לומר "רצה" בברכת המזון ובהרחמן יאמר "הרחמן הוא יעשה עמנו ניסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה..." וימשיך כל נוסח "על הניסים" (כדי שלא להיכנס למחלוקת גדולה האם אומרים "על ניסים" ובפרט היכן שאומר גם "רצה").
לאחר הסעודה יתפללו ערבית של שבת קודש. (אפשר להתפלל ערבית לפני הקידוש, אך יש לשים לב שנשארים סועדים סביב שלחן פורים - שבת).