מאז ומתמיד נקטו ממשלות ישראל – "ימין" ו"שמאל" – צעדים שמשמעותם בכייה לדורות, שאת פרי הבאושים שלהם אנו אוכלים עד היום:
- בתום מלחמת הקוממיות השאירה ממשלתו של דוד בן-גוריון את לב הארץ – אזורי יהודה ושומרון – תחת כיבוש זר, הכיבוש העבר-ירדני, וכך גרמה במו ידיה למה שבן-גוריון עצמו הגדיר כבכייה לדורות, מלחמת עצמאות לא שלמה, שהותירה בידי הכובש העבר-ירדני את מה שרק בפיו ומנקודת ראותו יכול להיקרא "הגדה המערבית". והרי לכם בכייה לדורות.
- בתום מלחמת ששת הימים – שלב ב' של מלחמת השחרור – וכאשר העולם היה משתומם והמום מגודל הניצחון הישראלי בחרה ממשלתו של לוי אשכול לקבוע שלב הארץ – חבלי יהודה ושומרון – יישארו בידי ישראל רק כ"פיקדון" עד למסירתם שוב לידי הכובש העבר-ירדני. "העם הפלשתינאי" טרם הומצא! והרי לכם שוב בכייה לדורות.
- בתום המשא ומתן הנוקשה (מהצד המצרי) על חוזה השלום עם מצרים, וכאשר נשיא מצרים התעקש לקבל לידיו את סיני עד גרגר האדמה האחרון אבל אף לא גרגר אחד מאדמת רצועת עזה, הסכימה ממשלתו של מנחם בגין להשאיר בידי ישראל את קן הצרעות והמחבלים, עד עצם היום הזה. סאדאת החכם ידע מדוע אינו רוצה את הרצועה, ואילו בגין שיחק לידיו, והשאיר בידי ישראל את מטען הצד העזתי. והרי לכם שוב בכייה לדורות.
- בתום מצעד האיוולת וההונאה האוסלואידי והאורווליאני של ממשלת ביילין/פרס/רבין, ששיווקה לעם ישראל "שלום" כשלום ומלחמת אוסלו כשלום אוסלו, נותרה ישראל עם המלכודת שטמנו לה האוסלואידים, "פתרון" שתי המדינות. איוולת והונאה אלה קרויות היום בשם הקוד המכובס "היום שאחרי", אבל מדובר באותה איוולת ובאותה הונאה. והרי לכם שוב בכייה לדורות.
- בתום הטיהור האתני של היהודים מרצועת עזה כללה ממשלתו של "האתרוג" אריאל שרון גם את תושבי היישובים בצפון הרצועה (ניסנית, דוגית, אלי סיני) במסגרת הגירוש הגזעני/משיחי/טרנספריסטי. יישובים אלה אפילו לא שכנו בלב אוכלוסייה ערבית אלא בפרברי אשקלון. והרי לכם שוב בכייה לדורות.
- בתום המלחמה הנוכחית חשוב שתקום ועדת חקירה מקצועית ואובייקטיבית (אין בחוק ועדת חקירה "ממלכתית"!), וחובה עליה להתחיל את עבודתה בחקירת מצעד האיוולת וההונאה האוסלואידי, זה שהוליד את הקונספציה השולטת כבר כשלושים שנים: אספקת חבלי מולדת ורובים ו/או כספים לאויב (ערפאת/עבאס/חמאס), כדי שזה יוכל להתפנות להכנותיו לרצוח אותנו. והרי לכם שוב בכייה לדורות.
- למי ששכח: אש"ף – הארגון לשחרור פלשתין כולה! – קם בשנת 1964 – לפני מלחמת ששת הימים ולפני המצאת "כיבוש" ו"שטחים" – ולפני המצאת "העם הפלשתינאי" וחלוקתו למחבלים "הטובים" של רב-המרצחים ערפאת ולמחבלים הרעים של רב-המרצחים סינואר. אמור מעתה: אלה ואלה לוטשים את עיניהם ל"ישראל הקטנה", זו שבתוך "הקו הירוק" עליו "השלום". והרי לכם שוב בכייה לדורות.
והנה, ממש בימים אלה, קם נשיא אמריקאי שבינתיים נראה כמי שיודע לדבר ערבית וכמי שמוכן לשקול חלופה סבירה ל"פתרון" שתי המדינות, ומי מתנפל עליו? התקשורת הישראלית, זו שרקדה ורוקדת סביב עגל הזהב של "פתרון" שתי המדינות, זו שדגלה ודוגלת בטרנספר של יהודים, וזו שמכנה את הצעת טראמפ בכינוי הלעגני טראמפספר, בשעה שכוונתו איננה גירוש כוחני אלא הגירה תמורת פיתויים כלכליים. דחיית ההצעה היא שוב, בכייה לדורות!