
בדברים נוקבים מתייחס סא"ל יואל צור, מבעלי ערוץ 7 ומי ששכל את בנו ורעייתו בפיגוע ירי לאחר הסכמי אוסלו, לספקות והשאלות העולות בשיח הציבורי סביב נחיצות המלחמה כעת ברצועת עזה.
"אנחנו נמצאים באחת המלחמות הכי חשובות של עם ישראל. ישנו קומץ קטן של אנשי שמאל שחושבים שהמלחמה הזו מיותרת ולא צריך להיכנס לעזה ולפעול כמו שצריך, אבל אין לנו מה להתרגש מזה ולא לפתוח בכותרות אלא לעבוד, להילחם ויפה עושה ממשלת ישראל והמטכ"ל בראשות הרמטכ"ל החדש כשפתחה במתקפת הפתעה בעזה", אומר צור.
"אנחנו צריכים להבין שלא מדובר באויב חד פעמי אלא באויב תמידי שצריך להשמיד אותו השמדה אמיתית, להרוס את כל עזה כי מי שראה את התכניות ואת היומנים של סינוואר שתכנן שיכנסו מהצפון ומהדרום וערביי יהודה ושומרון יצטרפו לחגיגה של השמדת ישראל, הרס הבתים ושחיטת משפחות, להשמיד להרוג ולאבד, לאנוס את הבנות והנשים שלנו, מבין שיש להם דין אחד, להשמיד עד היסוד. מי שלא מבין שצריך את המלחמה הזו יש לו בעיה קשה מאוד עם עצמו, שיילך לטיפול", מחריף צור את דבריו, דוחה את חישובי הקונצנזוס סביב המלחמה וקובע כי רוב מוחלט של העם רוצה בהשמדת האויב.
בדבריו אלה מתייחס יואל צור למאמרו של חגי הוברמן תחת הכותרת 'מלחמה ללא קונצנזוס. "זו מלחמה עם קונצנזוס רחב מאוד של עם ישראל. הילדים שלנו עכשיו בעוטף עזה כהכנה לכניסה. אלו הילדים שלי, הנכדים שלי והחתנים שלי, כולם שם. אני לא צריך קונצנזוס כאלה על כך שאנחנו לא בקונצנזוס. אנחנו בקונצנזוס גדול מאוד, ומי שחושב שאנחנו לא שם שיבדוק את עצמו".
בהתייחס לחששן של משפחות חטופים לגורל יקיריהם עם התחדשות הלחימה, אומר צור כי אינו מקל ראש בכאבם ובדאגתם, "אבל אם הם חושבים שנגיע לחטופים מבלי שנפעיל לחץ צבאי, אז הם טועים, ואני לא נכנס לסוגיית המחיר של שחרור חטופים. יש לנו על כך היסטוריה של אלפי שנים. אנחנו צריכים לדעת שהחטופים הם תעודת הביטוח של האויב הזה, ואם האויב לא ירגיש שהוא עומד לאבד הכול הם ימשיכו לשחק איתנו עוד שנים".
לדבריו "את העסק הזה צריך לחתוך גם במחיר כואב שאולי לא נגיע אליהם בנסיבות כאלה ואחרות. זה מחיר המלחמה. כמה חיילים נהרגו כדי להציל את החטופים. אנחנו לא עושים את החשבונות האלה ולא מסתכלים על הפרט אלא על המלחמה הכוללת. עם ישראל עכשיו במלחמה קשה עם אויב אכזר ולא יכולים להסתכל על הפרט של חטוף כזה או אחר, למרות שליבנו כואב והוא איתם. צריך לנהל כאן מדינה צבא ועם ואי אפשר להגיד על כל דבר 'אבל החטופים'. זה נכון שיש חטופים וזה מצער, אבל מולנו יש אויב שלא בוחל בהם".
צור מציין בדבריו את היחס אותו קיבלו החטופים מחוטפיהם, יחס שהאוזן אינה מסוגלת להכיל, "לכן אסור לנו להתייחס לאויב הזה כאל אויב רגיל. זה אויב שבא לכלותינו ולהשמיד אותנו ואנחנו צריכים להשמיד אותו עד עפר". עוד מציין צור את המסר שעובר מאופן התגובה הישראלית ברצועת עזה למחבלים שביהודה ושומרון.
באשר להתנהלות הצבא כקצין קרבי בעצמו וכמי שלו זכויות רבות בהתיישבות ביהודה ושומרון, סבור יואל צור כי הצבא מצוי כעת בשלבי התעוררות מהתפיסות הקודמות שהיו נחלתם של בכיריו. "זה לוקח זמן. זו מערכת גדולה שצריך להניע ולשנות אותה. כידוע לשנות דעות זה דבר קשה וארוך, אבל אנחנו מגיעים למצב של אין ברירה. אם הערבים ביהודה ושומרון לא יבינו את מקומם הם לא יהיו פה. הם יהיו כמו בעזה, ללא בתים, ללא אוכל, ללא חשמל מים וסיוע הומניטארי. לא נוכל לשחק עם זה".
לטעמו דברים אלה אמורים להיות ברורים לכל מי שמפעיל שכל ישר ומחזיק בהבנה כלשהי בניהול מערכת ביטחונית, ומשום כך קשה לו להבין קצינים בכירים במיל' כדוגמת יאיר גולן ואחרים המבטאים עמדות הפוכות. "כנראה שהשנאה מעבירה על המידות וכל מה שניתן לחשוב. זו השנאה לביבי, לימין ולמתנחלים והם כבר לא רואים דברים אחרים, לצערנו הרב. אין לי אלא לרחם ולחמול עליהם, אבל אי אפשר לנהל מדיניות עם רפיסות משבה ורפיסות עשייה".

