
בחודש הבא תתקיים צעדת גיוס בקריאה להרחבת מעגל המשרתים בצה"ל. בין התומכים ביוזמה נמצא חגי לובר, אביו של יהונתן הי"ד, שנפל בקרבות בעזה. בשיחה עמו הוא מסביר את חשיבות המהלך וקורא לשינוי משמעותי בשיח הציבורי סביב גיוס החרדים.
לדברי לובר, הקריאה לגיוס היא חלק בלתי נפרד מהמאבק לאחדות ישראל, אך יש להגדיר מחדש את משמעותה. "אחדות אינה הסכמה גורפת, אלא הכרה בכך שיש לנו משימות משותפות. היא שיתוף פעולה למרות המחלוקות, כדי להגיע לתוצאות משותפות", הוא מסביר.
לובר מציין כי מאז פרוץ המלחמה קיווה לראות שינוי בעמדות כלפי הגיוס. "ציפינו שאנשים, ולא רק חרדים, יבינו שאי אפשר להחזיק את העול לבד. הכאב, השכול, הנשים שמחכות לבעלים שבמילואים – זה לא יכול להימשך ללא הצטרפות של מתגייסים חדשים. המגזר החרדי חייב להיות חלק מהמאמץ הזה".
"זו קריאה לאחים – לא הטפה"
לובר מדגיש כי הקריאה לגיוס נעשית מתוך תחושת אחריות משותפת. "מאז קום המדינה הייתה הזנחה של החובה של כולם לשרת. אם צריך שינוי הדרגתי, אני מקבל זאת, אבל זה חייב לקרות. אנחנו דורשים שחוק הגיוס יהיה אפקטיבי, עם תגמול נאה למשרתים וסנקציות למי שמסרב, כמו בכל חוק אחר. המלחמה הזו ממשיכה, ואסור שהחרדים יעמדו מהצד".
לובר מציין כי משפחתו משרתת בצה"ל – מלבד בנו שנפל, שלושת בניו ושני חתניו משרתים במילואים. "נשותיהם, אחיות וגיסות שכולות, רועדות מפחד מדפיקה בדלת. זו לא רק חובה מוסרית, אלא ציווי של 'לא תעמוד על דם רעך'. החרדים רשאים לחשוב אחרת על המדינה והציונות, אבל לא זכותם להישאר מנגד כשהקרבה אישית נדרשת".
"הגיעה העת לחוק אפקטיבי"
לובר מציין כי למרות המאבק, הוא נתקל באוזניים אטומות בציבור החרדי. "אני פוגש נציגים חרדים, אך הדברים שאני אומר מתוך כאב ורצון להושטת יד נתקלים בקיר. לכן, אנו יוצאים לצעדת הגיוס, שתתקיים ביום האחרון של מושב הכנסת, אלא אם כן המלחמה תתעצם".
האם חרדים יגיעו לצעדה? לובר משיב כי רבים מביעים תמיכה בשקט. "הם אומרים לנו 'יישר כוח' בגלוי ובסתר. הגיע הזמן לומר די – אין אפשרות להמשיך במציאות שבה מגזר שלם נמנע מגיוס. אני מבין את הקושי החברתי ואת הלחצים, אך כמו שהשתתפתי בעצרות למען החטופים גם כשלא הסכמתי עם כל המשתתפים, כך גם כאן – הכותרת חשובה. מדובר בהצלת נפשות".
"כל מי שמכונה יהודי חייב לעמוד כתריס"
לובר מזכיר את דבריו של בנו יהונתן הי"ד, שאמר לאמו: "זו זכות שלנו והפסד שלהם". כעת, הוא מבקש להעביר את אותו המסר לכלל הציבור: "אני קורא לכל מי שלא שירת – זו זכות של הצלת נפשות בישראל".
לובר מסביר כי אינו עוסק במחלוקות אידיאולוגיות, אלא בקריאה מוסרית-מעשית: "בצה"ל לא בודקים למה אדם התגייס, כמו שלא בודקים למה אדם תרם צדקה. גם מי שמתגייס מסיבות אישיות – הוא צדיק גמור. לכן, אני אומר לאחינו החרדים: הצטרפו, כמו שאתם מתנדבים במד"א ובהצלה. תסייעו להקל מהעומס הבלתי נסבל על המשפחות השכולות".
בסיום דבריו, הוא דוחה טענות על מניעים אנטי-חרדיים: "זו טענה מניפולטיבית. אני ובני אהבנו ואוהבים את הציבור החרדי. הביקורת היא מתוך אהבה, מתוך הכרה בקדושת התורה ומתוך הצורך להגן על חיי יהודים. הגיע הזמן לפעול".