דוידי בן ציון, רב-סרן במילואים וחבר דירקטוריון קק”ל, התארח בכנס ירושלים ה-22 של העיתון בשבע וערוץ 7 ופתח בתיאור הרגעים הראשונים של הגיוס במלחמת חרבות ברזל.
“אנחנו בעזה. גדוד של מילואימניקים, 8 בבוקר המג”ד קם, מתקשר ומקפיץ את כל הגדוד. בתוך שעות ספורות הגענו לביל”ו ומשם לכפר עזה. לשמחתנו הצלחנו לחלץ עשרות משפחות”.
בהמשך התייחס בן ציון לסוגיית גיוס החרדים והקשר להתיישבות, “אני רוצה לומר משהו חשוב – יש אנשים בציבור החרדי שתומכים מאוד בהתיישבות, ואני שואל, למה אתם לא תומכים גם בגיוס? אין כאן שכר-מכר בין ההתיישבות לבין הגיוס. בסופו של דבר, צבא חזק הוא זה שמאפשר לכולנו לחיות כאן, במדינת ישראל.
כשראינו בכפר עזה את המראות הקשים, כשמצאנו בביתו של מפקד פלוגה של חמאס ספר עם הציטוט המפורסם של אדולף היטלר, זה היה סימן ברור שאין לנו ברירה אלא להילחם. מי שחושב שהמצב בסדר, טועה.
הסתכלתי כאן על השולחן וראיתי את תמונתו של סגן עברי דיקשטיין הי"ד, איש תורה ואיש צבא. זה המודל שלנו, זה מה שאנחנו מצפים מכל אחינו החרדים היקרים – להיות שותפים במאבק הקיומי שלנו. אנחנו מעריכים אתכם לומדי התורה, אבל אנחנו צריכים אתכם גם מתחת לאלונקה”.
בהמשך, התייחס בן ציון לפעילותו במסגרת קק”ל, “אני חבר דירקטוריון בקרן הקיימת לישראל, ואני חייב לומר – הארגון הזה עושה דברים מדהימים למען מדינת ישראל. דודו, אני מצדיע לך על פועלך. קק”ל היא ארגון חשוב שפועל רבות למען ההתיישבות, המדינה והפריפריה”.
בן ציון סיפר גם על מיזם אישי שהקים לזכר אמו ז”ל, “כשאמי שפרה ז”ל נפטרה מסרטן, היא הייתה אשת חסד גדולה. היא נפטרה בגיל 52, הייתה אלמנת צה”ל, והצליחה להקים בית לתפארת למרות כל הקשיים. מתוך מורשת החסד שלה הקמנו את ‘בית שפרה’ – מסגרת לנערות עם סיכוי, לא נערות בסיכון.
אנחנו לקראת הקמת הבית השלישי, וזה מרגש אותי מאוד. לפני שבועיים, כששהיתי בארה”ב, קיבלתי הודעה מאחת מבוגרות בית שפרה, אביטל. היא שאלה אותי אם אני יודע לחתן – כי בעוד חודש אני עומד לחתן בוגרת של המיזם. זה רגע שממחיש את המשמעות של העשייה הזו – לתת לאותן נערות עתיד, תקווה, בית חם”.