על רקע חידוש המתקפה בעזה עלו שוב התהיות מה האסטרטגיה של נתניהו. הפרשנים מעלים כל מיני אפשרויות, ו"אוהביו" הרבים של נתניהו תמיד קושרים את הכל לצורך שלו בהשרדות אישית כראש הממשלה וחיזוק הקואליציה שלו.
והאמת הפשוטה היא שאולי דווקא הפעם הם משום מה טועים. נתניהו תחת ההשראה ושאיבת הכוח מטראמפ עסוק דווקא בטובת מדינת ישראל ומגיע להישגים שעד לפי שנה נראו חלומיים.
כהונתו של טראמפ והזיהוי המובן מאליו הוא שאנו נמצאים בפני הזדמנות היסטורית נדירה וחד פעמית לחזק את מעמדה של מדינת ישראל כמדינה עומדת על רגליה מבחינה בטחונית.
למרות התלות החזקה בארה"ב השאיפה היא לצבור כוח מספיק דיו שיוכל לעמוד גם בפני שינוי מימשל בארה"ב ומאזן עולמי אחר בין המעצמות.
העיסקה הקודמת עם חמאס חשפה את ישראל לחולשה מסוכנת ובלתי רצויה בו החמאס היה דורש בשלב ב' דרישות בלתי פוסקות ומטלטלות תמורת כל החטופים, באופן שמחליש ומסכן את קיומה של ישראל. כלומר הפסקת מלחמה בתנאי של ערבויות אמריקאיות ומועצת הבטחון שימנע מישראל להשלים את מלאכת חיסול החמאס, זו היתה משמעות דרישות חמאס. הסנירות היא שממילא זה היה מתפוצץ, אבל המצב כרגע נראה עדיף.
זו המשמעות האמיתית של תמורת הכל שבו מכריזים המשפחות וקמפיין החטופים. כניעה כזו היתה יוצרת כמעט מידית תגובת שרשרת איזורית מול שלל האויבים שלנו . הלקחים שלהם יהיו ברורים אין צורך אפילו בנשק גרעיני כדי לאיים על ישראל , אלא די לבנות חוליות חיסול וחטיפה רבות ככל האפשר כדי לפרק את החברה הישראלית, ולחסל אותה כמדינה.
האמירות הפופוליסטיות של קודם כל החטופים ואח"כ נוכל לעשות הכל אינם אמת, והיינו נצבים מוחלשים וחסרי אונים מול אויבנו. המצב של משפחות החטופים ובעיקר החטופים עצמם הוא נורא, כואב הלב, וכולנו מחוייבים להרבה תפילה ושהגורמים המתאימים ישברו את הראש והקופסה איך לשחרר אותם. , אבל העיסקה היא נוראית ואסור ללכת עליה אלא רק בשלב קטן נוסף בתנאים שלנו.
לעומת זאת כרגע ישראל פועלת בעצימות יחסית מול חמאס ומתרגלת מדיניות בטחונית הרבה יותר אקטיבית ותוקפנית בלבנון סוריה, ובהמשך החותים ואיראן. הגיבוי של טראמפ בינתיים הוא מדהים ועולה על כל הדמיון של גדולי הפרשנים האסטרטגים אצלנו.
גם הם נבוכים לעתים, אם כי מסרבים ל"אכול את הכובע" ולהודות בטעותם, וחלילה לשבח את נתניהו בניהול הזהיר והנכון שלו, לפחות כרגע. הם נצמדים כל פעם תחת טיעון חדש ישן כנגד נתניהו וממשלת הימין. הם צודקים בתלונה שרוב האחראיים על המחדל הגדול מתפטרים או מפוטרים, ורק נתניהו שהוא האחראי הגדול על המחדל נשאר עמוק בכסאו, אבל מתלונות מצדקות ככל שיהיו אי אפשר לבנות מדינה.
לא תמיד הצדק הוא העיקר, והם עצם לא מודים שמרבית תיקי נתניהו תפורים תפירה פוליטית גסה, והמשפט שלו יהיה לדראון עולם לפרקליטות ולשמאל. כנראה שאצלם הצדק יחסי. כרגע נתניהו הוא ראש הממשלה, שדווקא מוליך לכמה מהלכים מוצלחים המיוחד, ומצבה הצבאי והמדיני של ישראל נמצא במקום אחר, אפילו הכלכלה שעדיין מקרטעת נותנת סימנים חיוביים, ונתניהו הוא המתאים ביותר כרגע למצות לפחות את השנתיים הראשונות של טראמפ לפני הבחירות לסנאט. ואח"כ יגיעו גם בחירות אצלנו ויבחר מי שיבחר.
רוח טראמפ שעוברת על נתניהו גורמת לו לצבור בטחון עצמי גדול, לעתים מוגזם במקצת, ולממש את החזון של הימין של ניקוי האורוות השמאלניות. שמאלניזצית היתר התמקמה, חלק בגלוי וחלק בהסתרה בכל המערכות, הבטחוניות, האקדמיות ובעיקר במשפט. לא מדובר במהפיכה משטרית כפי שצועקים המפגינים, אלא רק בניקון שטח הכרחי לטהר את שמאלניזצית היתר שמלווה את ישראל מראשית הציונות והקמת המדינה. על כך גודל התדהמה והפגנות היתר שמיצרות תבהלות שונות ומשונות, ומצטיידות בדימויים לא שייכים כמו הונגריה פולין ועוד.
בכל מקרה מכל הצדדים מצופה לגייס כוחות למתן את הויכוח הפנימי בישראל, להתעלות ביחד ולתת להיסטוריה המיוחדת של העם היהודי לומר את דברה. והרוח היהודית הגדולה מפעמת בישראל מדן ועד אילת.
ד"ר צבי מוזס הוא פסיכולוג קליני