ישיבה סוערת במיוחד נערכה אמש (חמישי) במהלכה אישרו השרים פה אחד את פיטורי ראש שב"כ רונן בר.
על פי החלטת הממשלה, בר יעזוב את תפקידו לכל המאוחר ב-10 באפריל, עשרה ימים לפני המועד אשר תוכנן במקור, אלא אם יימצא לו מחליף לפני כן. בר לא נכח בישיבת הממשלה, אך היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה השתתפה בה.
במהלך הישיבה פנה ראש הממשלה בנימין נתניהו לשרי הממשלה ואמר: "מישהו יעלה על דעתו שנמשיך לעבוד ללא אמון בגלל צו של בית משפט? זה לא יכול לקרות, וזה לא יקרה".
שר החוץ גדעון סער הביע תמיכה בהצעה לסיים את כהונתו של ראש השב"כ, והסביר כי לדעתו יש להחיל עליו אחריות על מחדלי ה-7 באוקטובר. "מי קובע את מימוש האחריות שלו? הוא – או ממשלת ישראל, שלה הסמכות למנות או לסיים את כהונת ראש השירות", אמר סער. "מי שמוסמך לקבוע את העיתוי זו הממשלה".
עוד הוסיף: "שואלים מה עם אחריות הדרג המדיני? אחריות הממשלה נקבעת על-ידי העם בבחירות דמוקרטיות או דרך הכנסת, שיכולה להחליט על ממשלה אחרת או להצביע אי אמון. חבל שהגענו למעמד הזה, אבל בשעה הזו עומדים דברים משמעותיים – מי כפוף למי?".
גם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר תקף בחריפות את ראש השב"כ. לדבריו, "שמענו את ההערכות של ראש השב"כ שחמאס מורתע, שהוא לא מהווה איום, שצריך לתת הטבות כלכליות – כל ההערכות האלה הביאו את אשר הביאו".
בן גביר טען כי ראש השב"כ התנגד להקמת המשמר הלאומי ולשינוי תנאי הכליאה של מחבלים, וכן התריע באופן עקבי מפני השלכות סביב הר הבית. בנוסף, סיפר כי נציג שב"כ שנכח בדיוני משרדו נמנע מלהשתתף בדיונים, והודה בפניו כי הוא פועל על פי הנחיה להעביר לראש השירות את דבריו של השר.
"ראש שב"כ שמרגל אחרי שר במדינת ישראל – זה סוף הדמוקרטיה", אמר בן גביר. "ראש שב"כ ששולח אנשים להוציא חומר הוא אנטי ממלכתי והוא לא יכול להיות בתפקידו".