
תסמונת הכיפה הסרוגה. מה נשאר היום לרופא אם לא החוש הקליני שלו? ובכן, לאחרונה עליתי על תסמונת שטרם נחקרה בספרות הרפואית, שההיארעות שלה הולכת וגדלה, במיוחד במגזר הדתי־לאומי, והיא מופיעה סביב העשור החמישי לחיים ומעלה.
התסמונת הזאת בלתי ניתנת למיגור, היות שהמחוללים שלה רק הולכים ומתעצמים. האפיון של המחלה והתסמינים הקשים נובעים מכך שהציבור הדתי־לאומי חי באמביוולנטיות הולכת וגוברת.
הוא מחנך לערכים גבוהים בלהיטות ובעקביות, ובאופן פלאי מסתבר שהמסרים גם נקלטים אצל בני הגיל הצעיר, ועוברים הלאה בתורשה דומיננטית.
וכך, בתנועת בומרנג, ברבות הימים, הוא חש הצפה מתוצאות החינוך שהוא עצמו הנחיל לצאצאיו. פתאום האֵם הדתית־לאומית אמורה לשאת על כתפיה שלושה, ארבעה, חמישה ויותר ילדים לוחמים בסדיר ובמילואים, ועוד כמה נכדים לוחמים, והכתפיים שחות מהעומס. ועוד, החינוך להתיישבות במקומות אסטרטגיים מרחיק את האפשרות שהילדים יגורו ליד ההורים, כי כל אחד מחפש משימה ושליחות משלו.
ועכשיו מוטלת עלינו גם האחריות לדאוג לצרכים הבריאותיים והמשפחתיים שלהם, וזאת אחת הסיבות שאני מכתתת רגליים בוועדות הכנסת ומשמיעה קול שהוא לא ייחודי לי (ובאותה הזדמנות עולה אל קברו של הרבי מזוועהיל בימי שני, חמישי ושני). החיילים הצעירים שלנו עובדים 24/7 בתנאים מאתגרים, ובמלחמה, כמו במלחמה, הגוף מוצף באדרנלין והנפש מבקשת להיות חלק מהדבר הגדול הזה. ועדיין, לא הייתי מבטלת את החסכים הבריאותיים הממושכים שהמלחמה הארוכה הזאת מביאה בכנפיה. שעות שינה משובשות לאורך חודשים ארוכים, מזון עתיר פחמימות ודל בירקות ופירות טריים, סטרס ממושך, פעילות גופנית שמסתכמת במתיחת רגליים במרחב הצר של הטנק - וזה בגילים שבהם בריאות העצם נבנית והתזונה והשינה חיוניות מאוד.
תרופות לצליחת ההתמחות. כיום אנו רואים כיצד דור צעיר של רופאים ומתמחים עובד בתנאים של עומס אדיר, שינה מינימלית ולחץ מתמיד. במחקר שנערך בישראל נמצא כי 75 אחוזים מהמתמחים חווים סטרס גבוה המתבטא גם בתופעות גופניות שונות, ו־77 אחוזים חשים חוסר איזון בין עבודתם בבית החולים לחייהם האישיים. בשביל רבים מהם הדרך היחידה לשרוד את ההתמחות היא באמצעות שימוש בתרופות ממריצות בשעות הלחץ, ואפילו בתרופות פסיכיאטריות – פתרון קצר טווח, עם השלכות ארוכות טווח על בריאותם.
ניצול של כוח עבודה צעיר בתנאים קשים הוא תופעה עולמית. במדינות רבות רואים כיצד מקצועות עתירי לחץ, לפחות בשנים הראשונות של הכניסה למקצוע, כמו רפואה, עריכת דין או הייטק, גובים מחיר כבד מהצעירים הנכנסים לתחום. אך בעוד שעובדי הייטק יכולים לקחת הפסקה, לעבור לתחום אחר או אפילו לפרוש מוקדם עם חסכונות מרשימים – מתמחים ברפואה כבולים למסלול ארוך ותובעני שאין ממנו יציאה קלה. המחיר? דחיית חיי המשפחה, בריאות מתדרדרת, ולעיתים קרובות שחיקה שמובילה לעזיבת המקצוע.
מחיר העבודה במשמרות. מחקרים מראים כי לעבודה בתנאים אינטנסיביים בגיל צעיר יש השפעות ארוכות טווח על הבריאות הפיזית והנפשית. סטרס כרוני משפיע ישירות על מערכות הגוף. הוא מגביר את הסיכון למחלות לב וכלי דם, מחליש את המערכת החיסונית ופוגע באיזון ההורמונלי. אצל נשים המשמעות היא עיכוב בכניסה להיריון ושיעור גבוה יותר של הפלות. אצל גברים סטרס מתמשך עלול לפגוע בפוריות.
עבודה במשמרות, במיוחד בשעות הלילה, משפיעה על הבריאות הפיזית והנפשית של העובדים, ובפרט על נשים בגיל הפוריות. מחקרים מצביעים על כך שעובדות במשמרות, כולל רופאות מתמחות, חוות סיכונים מוגברים הקשורים להיריון ולבריאות הכללית. מחקרים הראו כי עבודה במשמרות לילה קשורה לסיכון מוגבר ללידות מוקדמות, הפלות וסיבוכי היריון אחרים. הסיכון המוגבר מיוחס לשיבושים בקצב הצירקדי (השעון הביולוגי הטבעי התקין), חוסר שינה ולחץ מתמשך.
מחקרים מצביעים על כך שעובדי משמרות נוטים לפתח בעיות שינה, עייפות כרונית והפרעות במצב הרוח. בנוסף לכך, ישנו סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, סוכרת והשמנת יתר. גם בקרב חיילות, עבודה בתנאי משמרות עלולה להשפיע על הבריאות. מחקרים מצביעים על כך שחיילות שעובדות במשמרות לילה חוות שינויים במחזוריות הנשית, עייפות מוגברת ופגיעה בתפקוד הכללי. מחקר שנערך בצבא ארצות הברית מצא שחיילות שעבדו במשמרות לילה דיווחו על עלייה בתסמינים גופניים ונפשיים שליליים. כאשר רופאים מותשים ומדוכאים, רמת הטיפול הרפואי נפגעת ושיעורי השחיקה גוברים. במדינות רבות כבר הבינו זאת ופועלים לשינוי. בצרפת, לדוגמה, יישמו רפורמות שהגבילו את שעות העבודה במקצועות הרפואה, מה שהביא לשיפור ברמת הבריאות של הרופאים עצמם ולתוצאות חיוביות גם בקרב המטופלים.
כאשר מדינה מחליטה לשים דגש על רווחת הדור הצעיר, ניתן להפוך מגמות דמוגרפיות שליליות. היות ששיעור הילודה נמצא בירידה במדינות רבות, יש שנקטו צעדים דרמטיים כדי לעודד את הילודה. בדרום קוריאה, למשל, הממשלה השיקה חבילת צעדים הכוללת הארכת חופשת לידה, תמריצים כלכליים להורים והפחתת עומס העבודה להורים צעירים. וזה עזר: לראשונה לאחר עשור, שיעור הילודה במדינה עלה ב־3.6 אחוזים. בישראל ברוך ה' שיעור הילודה גבוה יחסית, אך השאלה היא האם נוכל לשמור עליו לאורך זמן, אם צעירים נסחטים עד קצה גבול היכולת בשנים שבהן מתאים לבנות משפחה.
כמה שווה חייל. הרופאים עובדים קשה כי אין מספיק רופאים בארץ, למרות הביקוש הרב להתקבל לבתי הספר לרפואה. אגב, האבסורד הוא שישנם חיילי מילואים שפספסו את מבחני הכניסה או לא הצליחו להתכונן אליהם, וכך הפסידו לפחות שנה מחייהם המקצועיים, כשלצד זה ישנה העדפה מתקנת של מגזרים אחרים בקבלה ללימודי רפואה. גם אנשי הייטק עובדים לפעמים באינטנסיביות רבה כאשר פרויקט רודף פרויקט. ההצלחה הכלכלית מחייבת עבודה מסביב לשעון, אבל זאת בחירתם. אצל חיילים זה אחרת. חיילים עובדים לילות כימים במשמרות רציפות של 24/7, והתגמול הכלכלי אינו מתקרב לערך של שעות עבודתם, שלא לדבר על התנאים הפיזיים ועל מסירות נפשם. בכל מקצוע אחר, על כוננות משלמים 300-200 אחוזים. תעשו חשבון כמה אמור להשתכר חייל שנמצא בעבודה ברציפות בלילות ובשבתות ובחגים.
בחיים האזרחיים בעצם מדובר בשאלה של מינון ושל איזון, לכל דבר יש מחיר, והשאלה היא מהי התמורה. אולי הבינה המלאכותית שנכנסת לחיינו בצעדי ענק תעשה קצת סדר בנושא הזה. אולי היא תגרום לכך שיום העבודה יתקצר, ותחליפים אוטומטיים יקנו את מקומם ליד שולחנות העבודה ויפנו זמן רב לעובדים בכל הרמות לעשות לביתם, באותה משכורת. הלוואי, אבל עד שם הדרך עוד ארוכה.
לתגובות: chanakatan@gmail.com