לקראת החג: הרב ינון חיים רביב התיר שימוש בכמון בפסח

ספר הלכתי חדש מעורר דיון ציבורי ער לקראת חג הפסח, בעקבות פסיקה המתירה שימוש בתבלין הכמון במהלך החג.

הספר "שמו ינון", מאת הרב ינון חיים רביב, רב קהילה מבית שמש, מתמודד עם שאלה שהטרידה מומחי כשרות במשך שנים רבות.

הדיון ההלכתי סביב השימוש בכמון בפסח נמשך שנים ארוכות, כאשר החשש המרכזי הוא מתערובת אפשרית של גרגרי שיבולת שועל, הגדלים במקרים רבים בסמוך לכמון ודומים לו במראה. גרגרים אלה נחשבים חמץ ואסורים לאכילה בפסח.

לפי בדיקות עדכניות של גופי כשרות, הכמון המגיע מהודו נמצא כנקי יחסית מתערובת דגני חמץ, בעוד שהכמון שמקורו בטורקיה או בסוריה מכיל יותר תערובת של דגנים אסורים.

בשנים האחרונות עסקו מספר מומחי הלכה בסוגיה, כאשר הרב שלמה משה עמאר פסק לאיסור בספרו, ומנגד, הרב אליהו בקשי דורון המנוח פסק להיתר.

הטיעון המרכזי של הרב רביב להתיר את השימוש בכמון מתבסס על העיקרון שאם ישנו חמץ בתבלין, הוא בטל ברוב.

הוא מסביר שהאיסור המסורתי על ביטול חמץ אפילו בכמות קטנה חל רק כאשר האיסור ניכר לפני התערובת, אך במקרה של הכמון, האיסור קיים רק בתוך התערובת עצמה.

בסיכום הפסיקה, קובע רביב: "הכמון שמשתמשים בו בפסח, אף שיתכן שמעורב בו כמות מזערית של שיבולת שועל או חיטה, מותר להשתמש בו בפסח, משום שאם יש בו תערובת מזערית זו, היא בטלה בשישים כשאר איסורים."

פסיקה זו עשויה להקל משמעותית על צרכנים רבים, שעד כה נמנעו משימוש בתבלין הפופולרי במהלך החג. מומחי מזון מציינים כי הכמון הוא מרכיב חיוני בתבשילים רבים, במיוחד במטבח המזרח תיכוני, הצפון אפריקאי וההודי.