סביב סוגיית ועדת החקירה הממלכתית, כן או לא, צף ועולה חשד הדדי של כלל הצדדים שמא עמדתו של הצד שמנגד נובעת מהרצון לטייח ולהסתיר את אשמתו שלו, כך לגבי הדרג המדיני, כך לגבי הדרג הצבאי, הדרג המודיעיני וכך גם לגבי נושאי דגל המחלוקת החברתית בישראל.
פרופ' יובל אלבשן מציע לחזור למתווה הדרום אפריקאי ובראיון לערוץ 7 הוא מסביר כי בדרום אפריקה נקראו וועדות החקירה שעסקו במשטר האפרטהייד 'ועדות האמת והפיוס'. "הרעיון היה 'בואו ספרו את כל האמת ותקבלו חסינות' כי בלי האמת המוחלטת לא יהיה ריפוי לעבר".
בדבריו מציין פרופ' אלבשן כי גישה זו היא זו שאיפיינה גם את תחקירי חיל האוויר בעבר מתוך אותה מגמה להגיע אל חקר האמת לאמיתה.
אלבשן מוסיף ואומר כי מנגנון שכזה נדרש בין השאר גם לנוכח חולשתה של מערכת המשפט המערבית, ובכללה זו הישראלית, המעניקה זכויות רבות לחשוד ובכך היא מרחיקה אותנו מהסיכוי להגיע לבירור האמת. החשש מהפללת אנשים שלא חטאו מביא את מערכת המשפט הפלילית לחייב הוכחה מעל לכל ספק סביר על מנת להרשיע ומעניקה זכויות רבות לסניגור ולחשוד. זאת לבד מחוק 'פירות העץ המורעל' שבו גם אם ידוע שאדם אשם אך הראיות לכך נגבו באופן בלתי חוקי הרי שהראיות ייפסלו. "זה מבוסס על אותו עיקרון, שאנחנו לא רוצים שהמערכת הכוחנית ורבת העוצמה הזו תדכא את האזרח הקטן, וגם במחיר שיהיה מי שיידע להשתמש בכך. לכן היא לא רלוונטית לשבעה באוקטובר".
"בשבעה באוקטובר אנחנו צריכים להבין מה קרה ואיך קרה ולמה זה קרה. את שלוש השאלות הללו נוכל להבין רק אם כל המעורבים יגידו את האמת ולא רק יפיל על הצד השני, כל אחד יגלגל על השני ואולי בסוף נדע מי אשם אבל לא נדע את האמת. לכן אני מציע את המודל הדרום אפריקאי. אנחנו אומרים לכולם, מראש הממשלה ועד אחרונת התצפיתניות, ספרו כול מה שאתם יודעים, כולל מה שמפליל אתכם ומפיל אתכם, כולל מי שאישר את המשך מסיבת הנובה למרות שלא היה אישור והמשטרה הרימה גבה, כולל התת אלוף שאמר משהו וכו', שהם שאחראים ויודעים את האמת. בואו ספרו הכול, ומי שיספר הכול יקבל חסינות וגם כבוד על כך שלמען העתיד הוא אמר את האמת".
פרופ' אלבשן מציין כי מהלך שכזה יעניק חסינות למודים על האמת גם בהיבט של תביעות נזיקיות פליליות. המודה באמת גם לא יהיה חייב להתפטר מתפקידו, אם הוא נבחר ציבור הרי שהוא יעמוד שוב למבחן אמון הציבור בקלפי וכך גם בעלי תפקידים אחרים, "לא תשלם מחיר על האמת, ובלבד שאתה אומר את כל האמת", אומר אלבשן ומעיר כי למעשה גם ועדת חקירה ממלכתית אינה מענישה אלא לכל היותר ממליצה, מה שלא תמיד בא לידי ביטוי בצעדים ממשיים. מנגד גם ועדת בדיקה יכולה להניב צעדים מעשיים כפי שהיה במקרה דן חלוץ, עמיר פרץ ואהוד אולמרט.
"במקרה זה לא תהיה ענישה רשמית ולא תביעת פיצויים. זו תהיה חסינות מכל מהלך אם הוא אומר את האמת וההתרשמות היא שהוא אמר את כל האמת וזה חשוב מאוד כי חצי אמת היא הרבה פעמים שקר. בדרך הזו נדע את האמת ונבין מה קרה", אומר פרופ' אלבשן המספר כי הוא עצמו לא מצליח, למרות נגישותו לחומרים לא מוכרים לציבור, להבין מה באמת אירע באותו יום ולפניו. "אני לא מצליח להבין איפה הצבא היה, איפה חיל האוויר היה, איפה הכוננות הייתה. אני לא יודע כלום ובאחריות אני יכול לומר שהרבה לא יודעים".
האם הצעה שכזו תוכל לקבל את תמיכת ההורים ששכלו את יקיריהם? אלבשן סבור שכן ומספר על מפגשים שקיים עם הורים, מפגשים מהם עולה ש"הם רוצים לדעת את האמת". הוא מדגיש שבקבוצה הגדולה של ההורים יש מן הסתם דעות רבות ושונות, אך מאותם ששוחחו עימו עולה הציפייה והתקווה לדעת את האמת.
בדבריו הוא מציין כי הצעתו אינה עומדת מול חלופה שבה יהיה משפט שבסופו האמת תתברר ויהיה מי שייענש, ובהחלט יתכן שמול ההצעה שלו ניצבת החלופה שבה האמת לא תתברר לעולם. מול חלופה כזו עמדתם גם של ההורים מורכבת יותר. "זו דילמה קשה, גם למדינה", אומר אלבשן ומבהיר כי גם הוא היה רוצה שהדין ייגבה משורה ארוכה של אנשים, בהם ראש הממשלה, שר הביטחון, אנשי הצבא והמודיעין ועוד רבים אחרים שחלקם אחראים גם אם לא אשמים, אך חשובה יותר בעיניו ידיעת האמת למען עתידה של המדינה.
ואולי דווקא אותם שאחראים לאסון הם אלה שמבחינה פסיכולוגית אינם יכולים להודות באשמתם? אולי דווקא הם ינסו תמיד להטיל אשמה על אחרים בשל כובד המשא שלא יוכלו לשאת עד יומם האחרון אם ייקחו אחריות של ממש?
"הם יהיו חייבים. מי שאכפת לו מהמקום הזה ואוהב את המקום הזה ואיכפת לו מהמקום הזה לא יוכל לשאת זאת עד הקבר. הבמה הזו שנותנת לו חסינות מאפשרת לומר שמות של אנשים מבלי שיידעו שזה הוא שאמר זאת, ובסוף הציבור יידע את האמת", אומר אלבשן ומעיר כי אחת המוטיבציות שישלחו את האחראים להודות בחלקם תהיה החשש שמא אחרים יטילו עליהם אחריות בעדותם שלהם ולכן רצוי מבחינתם שעמדתם שלהם תיאמר גם היא. "מי שלא יבוא ויתגלו עליו פרטים כאלה ואחרים, יכול להיות שישלם את הדין בדין הפלילי או בועדת חקירה רגילה", אומר אלבשן ומציין כי זה מה שקרה גם בדרום אפריקה. להערכתו מאחר ורבים כל כך מעורבים בכשל כאשר חוליה אחת תספר את האמת "תראה שרשראות שלמות מתפרקות".
הבעיה אותה רואה פרופ' אלבשן בהצעתו היא בדמותם של האישים שינהלו את אותה ועדת חקירה. "אין לנו דמות. שופטי העליון בהתנהגות חסרת אחריות הוציאו את עצמם אל מחוץ לגדר המבוגר האחראי שיכול לנהל הליכים כאלה. בדרום אפריקה הוביל זאת הארכיבישוף דזמונד טוטו שנתפס כאיש נשגב גם בעיני אנשים חילוניים, בישראל אין רבנים שעונים להגדרה הזו, וכך גם באקדמיה, אבל הבעיה הזו היא קטנה יותר כי המערכת רוצה לברר את האמת ולא לנסות ולברר את האחריות הפלילית של האנשים".
אלבשן מספר כי את הצעתו העלה בפני נבחרי ציבור מהאופוזיציה ומהקואליציה ונדחה "כי הם מבינים שועדת חקירה או אי הקמתה משרתת אותם. הם מבינים שכאשר זה מגיע לרף פלילי זה משרת אותם", הוא אומר ומזכיר כי ועדת הבדיקה הממשלתית אחרי לבנון השניה אמרה אמנם דברים מאוד נחרצים על אולמרט, פרץ וחלוץ, אך לא הצליחה לשנות הרבה ולא להביא לתיקון המציאות שהובילה אותנו למלחמה.