אושרית סטבון
אושרית סטבוןצילום: יצחק קלמן | ערוץ 7

המפגין סא"ל (במילואים) איל יפה, בן 73, ביצע לכאורה מעשה מגונה בלוחמת משמר הגבול, במהלך מחאה שנערכה בירושלים.

העונש על מעשיו המגונים, כפי שתועדו, נגד חיילת בגיל של נכדותיו, הוא עד שבע שנות מאסר. אך עוד לפני ההיבט הפלילי המובהק, מדובר כאן בחרפה מוסרית, שמשקפת את הצביעות הסלקטיבית של מערכות האכיפה והתגובה הציבורית. הבעיה הגדולה לא באה לידי ביטוי רק במעשה המביש עצמו, אלא בשאלה האם נכונו לנו עוד אירועים מבחילים מעין אלו בשידור חי, מטעם אלה שרוממות המוסר בגרונם, ובאותה נשימה גופם מתחכך בגופה של חיילת בעת מילוי תפקידה, אשר נראית בעיניהם טרף קל לפגיעה מינית.

לאחר שבטבח שמחת תורה פרצו הנוח'בות ושותפיהם ואנסו באכזריות במשך שעות ארוכות מאות נערות ואימהות, נחרדנו לנוכח שתיקתם הרועמת של ארגוני הנשים בעולם, הספוגה בצביעות ואנטישמיות טהורות. שום נימת ביקורת לא נשמעה, ואפס גילויי אמפתיה נרשמו לנוכח המראות האכזריים של נשים שנאנסות באכזריות עד שפרחה נשמתן, כאשר זכויות האדם שלהן נמחקו.

השתיקה המוחלטת של הארגונים הללו הייתה צורמת במיוחד, ועוררה תהיות רבות. כעת, כשזה מגיע לאירוע מקומי, שוב אנו רואים את אדישותם של ארגוני הנשים בישראל לנוכח תקיפה מינית בוטה ומבזה נגד לוחמת מג"ב, שחטאה הגדול הוא מילוי תפקידה בשמירת הסדר הציבורי.

הדבר שמטריד במיוחד הוא העובדה שלפני כמה ימים התפרסם כי מערכת האכיפה לא ראתה את החשש ממעשה ההטרדה, ואני באמת תוהה כיצד ניתן להאמין במערכת אכיפת חוק, כשפעם אחר פעם אנחנו רואים כיצד האכיפה מתבצעת באופן סלקטיבי ונודפת ריח פוליטי רע במיוחד. להיכן התפוגגו ונאלמו ארגוני הנשים? הקול שלכן נשמע ברמה רק כשזה נוגע לנושאים פרוגרסיביים שמשרתים את אידאולוגיית ה־woke?

תהליכי המירוק של גורמים פוליטיים בשמאל ובמרכז הישראלי, שמנרמלים מעשים מגונים בחיילת צעירה, משקפים את תהליכי ההידרדרות המוסריים שפשו בקהלים שעד לא מכבר נחשבו לנורמטיביים בחברה הישראלית. עצם העובדה שמדובר במוביל מחאה ציבורית, שמרגיש בנוח לבצע אקט פלילי בשוטרת צעירה מתוך תחושת אדנות והשתייכות למחנה הנכון, היא עוולה מוסרית ראשונה במעלה.

כעת, כשישראל מצויה בשעת מבחן שאינה קשורה בהכרח לצד פוליטי זה או אחר, על ארגוני הנשים להתעלות ולצאת בהתבטאות חריפה ובזעקה אמיתית שכוללת קריאה לפעולה למען שמירה על כבוד האדם והזכויות האישיות, ולקידום זכויות נשים בכל מצב.

הכותבת היא סגנית נשיאת המועצה הבין־לאומית לארגוני נשים יהודיות, ה־ICJW, לשעבר יושבת ראש מועצת ארגוני הנשים בישראל