עופר וינטר לראשות השב”כ

בעולם שבו מהלכים פוליטיים וביטחוניים משתלבים זה בזה, בנימין נתניהו עומד בפני הזדמנות אסטרטגית יוצאת דופן – מינוי תת־אלוף (מיל’) עופר וינטר לראש שירות הביטחון הכללי.

לא מדובר רק במינוי מקצועי, אלא בצעד רב־שכבות שמכיל בתוכו מסר ביטחוני ברור, מהלך פוליטי מבריק, וגם תמרון אסטרטגי שמחסל איום פוטנציאלי מימין – נפתלי בנט.

1. עופר וינטר – האיש הנכון בזמן הנכון במקום הנכון

ראש השב”כ צריך להיות יותר מאשר בירוקרט עם רקע מודיעיני. הוא נדרש להיות איש שטח עם אינטואיציה מבצעית, הבנה עמוקה של הזירה הפלסטינית, ראייה אסטרטגית רחבה, יכולת הנהגה לא פורמלית ויושרה פנימית שאינה ניתנת לערעור. עופר וינטר עומד בכל הסעיפים הללו – ואף יותר.

• היכרות עם הזירה הערבית: וינטר נולד וגדל באינטימיות עם העולם הפלסטיני. הוא פיקד על חטיבת גבעתי, השתתף במבצעים רגישים בעזה, פיקד על החטיבה המרחבית יהודה, ונחשב לבעל הבנה תרבותית, לשונית, דתית ופסיכולוגית עמוקה של החברה הפלסטינית – יתרון אסטרטגי בשירות שתפקידו המרכזי הוא לחדור את העולם הזה ולעצור טרור לפני שהוא מתממש.

• ללא רבב מאז 7 באוקטובר: דווקא העובדה שלא שימש בתפקיד ביטחוני בכיר פעיל ערב אסון 7 באוקטובר – ולא נכלל ברשימת האחראים המושמצת – מעניקה לו תעודת יושר מוסרית. הוא יכול להתחיל דף חדש ללא זנב של מחדל.

• כריזמה ופיקוד מבצעי: וינטר הוא קצין לוחם מהזן הנדיר – כזה שמחברים אליו גם לוחמים וגם מפקדים, בזכות נוכחות, חוכמה קרה ויכולת להוביל תחת אש. ראש שב”כ שמדבר את שפת הלוחמים יידע לייצר שיתוף פעולה טוב יותר עם הצבא והמוסד.

2. חיסול פוליטי במסווה ביטחוני

נפתלי בנט בונה את הקאמבק הפוליטי שלו על ואקום בימין הרך – הבוחרים שמזדהים עם ערכים ציוניים, ממלכתיים, ביטחוניים אך עם דחייה כלפי סמוטריץ’ ובן גביר. בתוך הזירה הזו, וינטר – אם ייכנס לפוליטיקה – הוא איום עצום. חיבור בין דמותו האתית-דתית-ביטחונית לבין השטח היה יוצר תנועה עצמאית או חיבור מסוכן עם בנט – מה שיכול היה לקחת לנתניהו 10 מנדטים מהבלוק.

מינויו של וינטר לשב”כ מנטרל את האיום הזה: הוא עוקר מהשורש אפשרות לכניסתו הפוליטית (שכן כהונה בשב”כ שוללת התמודדות פוליטית עתידית לפחות לשנים רבות), וכך בנט נשאר בודד, נטול סמל ביטחוני מחובר לקרקע. הציבור הימני שצמא לדמות ציונית־דתית שמכירה את החמאס מקרוב, יידע שנתניהו דאג להביא אותה לתפקיד מפתח – מבלי לאבד שליטה פוליטית.

3. שיקום אמון הציבור והחזרת השליטה האסטרטגית

החברה הישראלית אחרי השביעי באוקטובר היא חברה פצועה, מסויגת ממערכות הביטחון. מינוי של דמות חיצונית, אך עמוקה, כנה, ומקובלת הן על הציבור הדתי-לאומי והן על חילונים שוחרי ביטחון – יכול להתחיל תהליך של תיקון.

בניגוד למינויים פנימיים שמרגישים כמו “עוד מאותו דבר”, וינטר מביא רוח חדשה אך לא חובבנית. הוא לא פוליטיקאי בתחפושת ולא טכנוקרט חסר כריזמה. זה מינוי שמצד אחד מחבר לציבור, ומצד שני משדר נחישות מבצעית.

4. יתרון תקשורתי וערכי

התקשורת – חלקה תזעק, חלקה תתמוגג – אבל איש לא יוכל להתעלם מהעומק והעוצמה של המהלך. וינטר, עם נאומיו המוסריים ועם אמונתו התמימה־אסטרטגית בצדקת הדרך, יוצר נראטיב של תיקון, של ערכים, של לחימה צודקת. זה נרטיב שנתניהו צמא לו – במיוחד אחרי אוקטובר השחור.

הכותב הינו יועץ אסטרטגי