בחג הפסח, כשאנו מתאספים סביב שולחן הסדר, יש לנו הדרכה נפלאה של חז"ל הקדושים: "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".
יש במילים אלו תביעה אישית – להתבונן, להזדהות, להתחבר ולחוות את היציאה ממצרים גם היום, במציאות שלנו.
במהלך השנה וחצי האחרונות, אנו רואים וחווים - כל עם ישראל כולו תקופה ארוכה של מלחמה, שכול, שבי וחוסר וודאות. אך דווקא בתוך המורכבות הזאת , צמחו קרני אור רבים מאוד של אחווה, אהבה, חסד, התנדבות, נתינה ושל מסירות נפש. מאות אלפי לוחמים עזבו את בתיהם, עשרות אלפי אזרחים התגייסו לתת את גופם, נפשם וממונם, ובעיקר את ליבם הטהור כדי לחזק את חיילינו בחזית ובעורף.
כולנו הפכנו להיות כאיש אחד בלב אחד וגילינו על ידי מעשים טובים רבים את הסוד הפנימי והמאחד של עמנו הקדוש ואת שליחותו בעולם כעם ניצחי, שמהווה אור לגויים. עם שלא נכנע ויודע לעמוד זקוף קומה וללחום את מלחמתו הטהורה ולא לוותר עד הניצחון המוחלט על כל הקמים עלינו לכלותנו.
בימים ההם בזמן הזה – לכל אחד ואחת מאיתנו יש את "מצרים" שלו. המקום הצר, הקושי, המקום שבו עדיין לא רואים את האור בקצה המנהרה.
חג הפסח מזכיר לנו: יציאה ממצרים היא אפשרית. היא לא רק זכות – היא שליחות. כל אחד מאיתנו נקרא להיות שותף במהלך האלוקי של גאולה – אישית, לאומית ורוחנית ולתת את הלב, העידוד והחיזוק למשפחתו, קרוביו, קהילתו, חבריו ושכניו, ולהזכיר להם שעם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה, והגאולה השלימה בוא תבוא מכוח אחדותנו, מחשבותינו, דיבורינו ומעשינו הטובים והמחברים.
במסגרת פעילות ארגון צל"ש - "צבא לשם שמים", אנחנו פוגשים, מלווים, תומכים ומחזקים אלפי לוחמים בני ישיבות, שלובשים מדים לא רק כדי לשמור על עם ישראל – אלא רואים בשירות הצבאי שליחות אלוקית של מצווה השקולה כנגד כל המצוות וקידוש שם שמים ממשי. הם מרגישים זכות לשרת בצבא מתוך אלפיים שנות גלות, במדינה שלנו ובארצנו הקדושה.
לצאת מהישיבה ולהיכנס לשירות צבאי מתוך תורה ושליחות זאת יציאת מצרים פרטית ולאומית יחד. העיסוק בסיפור יציאת מצרים עד להרגשת החוויה הממשית שאנחנו כעם וכפרטים ממשיכים כל הזמן לצאת מהמיצרים, זה עניין שמעורר תנועה חיה, אמיצה, של מאות אלפי יהודים מלאי וודאות בטוב ובאמונה שעם ישראל ממשיך כל הזמן לצאת אל מרחבים של גאולה, חירות וחשיפת הנשמה הכללית, הטובה והמאירה, שהיא המכנה המשותף והמאחד בין כל מי שנקרא: ישראל.
בחג הזה, נתפלל בכל ליבנו לגאולה שלימה – לשובם של כל השבויים-החטופים והחטופות, נתפלל לשלום ולהצלחת כל חיילי צה"ל, הלוחמים וכל כוחות הביטחון, נתפלל לנחמת המשפחות השכולות, היתומים והאלמנות, נתפלל לרפואת כל הפצועים והפצועות ונתפלל לאחדות אמיתית בינינו, ונתפלל מכל הלב שנזכה לראות את כל המציאות המורכבת שלנו בעיניים פקוחות, מאירות, אמוניות, ישרות וטובות ומתוך כך נזכה לזקוף את קומתנו הלאומית והפרטית ולחזק את כל הסובבים אותנו על ידי פה-סח: פה שמדבר אך ורק דיבורים טובים, מחזקים, משמחים, מאחדים ומרוממים.
הכותב הוא יו"ר ומייסד ארגון צל"ש-צבא לשם שמיים