בין דוברי אירוע הפתיחה של ועידת בני עקיבא 'תנועה אשר רוח בה', הייתה גם העיתונאית והפובליציסטית עפרה לקס, אמו של סגן נווה ז"ל שנפל בקרבות בבארי ביום השבעה באוקטובר, ובדבריה העלתה על נס תובנות ולקחים מפועלו ומאישיותו.
את דבריה פתחה בתפיסת העולם המלווה את הימים שלפני חג הפסח בביתה שלה. לקס מספרת כי ההתמקדות היא פחות בניקיון הבית ויותר בדרך הנכונה להעביר הלאה לדור הבא את המסר של היותנו חלק מעם גדול, ובליל הסדר אנחנו מקבלים כוחות מהדורות הקודמים ומההבנה שאנחנו חלק מעם גדול שעליו אנחנו נשענים. ביום שלמחרת מוקרב קרבן העומר המורכב משעורה חדשה, "לאחר שהתמלאנו במה שיש לקודמנו להגיד ולהעביר לנו, עכשיו תורנו", אמרה והוסיפה בפנותה לצירי הועידה: "עכשיו תורכם. החדש הוא שלכם".
ברוח זו על הדור החדש לבחון כל פעם מחדש את תפקידו ואת האופן בו יוכל למלא את תפקידו ולכוון את הספינה הלאה, אמרה ומכאן עברה לספר מעט על דמותו של נווה ז"ל כמדריך וכחניך בבני עקיבא, מי שהיה גם ציר בוועידה ואף שידך בין ציר לצירה. עופרה מספרת על השילוב בין רצינותו של נווה לשטותניקיות שבו ומספרת על פעולת הפתיחה שלו כמדריך, פעולה שהתבססה על אחד מתעלוליו של קופיקו, ומנגד היה מדריך שלוקח את חניכיו לפני חגים לסייע באריזת חבילות מזון בארגון 'לתת' ובסבב ירי על ישובי הדרום הוא כותב על פתקים לתושבי העוטף אנחנו איתכם ומצמיד את זה למגבי כלי רכב בעיר מגוריו לוד על מנת לבטא את הקשר בין כל חלקי העם. עוד סיפרה על הדרך בה הכניס נווה אל החבורה את מי שמצאו את עצמם מעט מחוצה לה.
"כשהוא היה ציר בוועידה הקודמת הוא ניסה להעביר החלטה שאז נראתה קצת מופרכת, שבני עקיבא תפעל עם הציבור החרדי, שהתנועה תגיע אליו ותפתח אצלו סניפים", סיפרה והעירה כי גם אם ניתן להניח שיהיה קשה להגיע למקומות ה"קשים" של החברה החרדית הדבר יהיה אפשרי בשכונות מסוימות. "ההחלטה נפלה", הוסיפה וציינה כי נווה לא נואש מכך והמשיך לשאוף למטרתו עד להזדמנות הבאה שבה יוכל לקדם את הרעיון.
את המשפט 'במקום שבו יהיה בי צורך שם אהיה' הנאמר בתנועה רבות אמר נווה כשיצא לקרב בבארי כשנשאל על ידי חברתו לאן הוא הולך והיכן יהיה. הוא עשה זאת "גם בתודעה של שליחות וגם בתודעה של ענווה וגם ממקום יצירתי", אמרה עופרה וסיפרה על היצירתיות בפעילותו של נווה בתחומים שונים ומגוונים. בהקשר זה הזכירה את "חמ"ל הבגרויות" שהקים כשזיהה שחלק מחבריו לכיתה לא צפויים לקבל תעודת בגרות והקדיש מזמנו במקומות שונים על מנת לסייע להם לצלוח את הבחינות. הר"מים בישיבות התקשרו לספר שבלעדיו החברים לא היו עוברים את הבחינות.
"זה דבר שאף אחד לא ביקש ממנו. זה לא היה פרויקט ולא משהו רשמי אבל הוא הסתכל על מה שצריך עכשיו והמציא גלגל. הוא המציא את זה והלך עם זה ובזכותו יש עוד כמה חבר'ה שיש להם תעודת בגרות", אמרה.
עוד הזכירה בדבריה את ימי פרעות 'שומר חומות' בעיר מגוריו, לוד, כמו בערים מעורבות אחרות. נווה למד אז במכינה וכשהגיע הביתה גילה את חמ"ל הביטחון וחמ"ל התקשורת שהוקמו, אך חש שדרוש חמ"ל נוסף, חמ"ל שיסייע לאנשים רבים החוששים לצאת מהבתים, בהם גם אנשים מבוגרים רבים, "ואז הוא שוב המציא גלגל. הוא אמר שאין חמ"ל אזרחי ואני אקים חמ"ל אזרחי. בלי כותרות וחצוצרות הוא הקים חמ"ל שנועד לעזור לתושבים. הוא התבונן במציאות ושאל מה צריך עכשיו, ואני לא חייב לחשוב בתבניות הקיימות. אני אמציא את התבניות. זה מה שנדרש מכם עכשיו", אמרה בפנותה לצירי התנועה המיצגים את החניכים, המדריכים והקומונריות ברחבי הארץ.
"אנחנו, עם ישראל, נמצאים בהשתנות גדולה. אנחנו בפניה. לא נפנה, אנחנו לא יודעים, אבל חלק מההגה נמצא בידיים שלכם. יכול להיות שתצטרכו להמציא כאן משהו חדש. אל תתביישו להמציא אותו ולחלום בגדול. אל תתבאסו מלהיכשל בו, תנסו עוד פעם ועוד פעם".
בתום דבריה סיפרה על דבריו של נווה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, כאשר שב מבית העלמין הצבאי כנציג היחידה, סיירת מטכ"ל. היא שאלה אותו אז אם חש משהו אחר כשאשר הוא מתייצב לבוש מדים במקום ובשעה הזו, ונווה השיב לה בשלילה. הוא חש את השייכות לעם ישראל ולשליחותו לפני הצבא כפי שחש אותה בשירותו הצבאי. חיי השליחות, אמרה, נמשכים לפני, בתוך ואחרי הצבא המהווה רק פרק אחד מחיים שכאלה המתפרסים לאורך החיים כולם באינספור דרכים.