מעטים בציבור הדתי מכירים את פועלו של הראי"ה קוק זצ"ל לאשורו.
בחינוך הדתי הרווח מדגישים בצדק את דרכו מאירת הפנים, את הפצת האור שלו ואת ראייתו הפנימית החודרת וארוכת הטווח, שהביאה אותו לפעול בעיקר בעבותות אהבה מול דור החלוצים בוני ארצנו לפני מאה שנה.
אך את גישת ה"שמאל דוחה" שנקט בעיקר כרב הראשי לארץ ישראל, הנושא באחריות להנחת היסודות לצביונה היהודי של מדינת ישראל ומערכותיה שבדרך, כמעט לא מלמדים במוסדות החינוך שלנו.
הרב קוק זצ"ל דאג לשמירת השבת והמועד, לשמירת המצוות התלויות בארץ, לכשרות, לחינוך יהודי טהור ועוד. לצורך כך היה עליו להתעמת עם קומוניסטים ופוקרים למיניהם, שדגלו ב"עולם ישן עדי היסוד נחריבה".
על הפער החינוכי הזה בהנחלת מורשת הראי"ה אנו משלמים כיום בדמות רבים שרואים עצמם ממשיכים של תורת הרב קוק זצ"ל, אך עומדים נבוכים ומשתאים לנוכח עוצמת החוצפה והאלימות של שאריות אותה תנועה חילונית. תנועה שהפכה בעשורים האחרונים לפוסט־ציונית, ולמחבלת לא רק בערכי הלאומיות וההתיישבות, אלא גם בערך הביטחון וביסודות הקיום.
ידועים דבריו של הרב קוק זצ"ל שהזהיר כי בהיעדר שם שמיים, הציונות החילונית תתרוקן מנכסיה שלה ותהפוך "למשחית ולמפלצת, ולסוף גם כן לשנאת ישראל וארץ ישראל, כאשר כבר נוכחנו על פי הניסיון – אם היד הטמאה הזו תתגבר, אז אין די באר גודל האסון" (אגרות הראיה א, קמ"ד).
במקום להבין שההגמוניה סיימה את תפקידה מזמן, וחובת המחנה האמוני להוביל את המדינה בדרך התורה הגואלת, עינינו רואות גורמים בציונות הדתית שמתרפסים בפני אותה אליטה שוקעת. הם מנסים לשוב ו"להתאחד" איתה סביב מסריה שלה (הכוללים שנאת חרדים), ורואים בכנופיות פורעים שמגמתם הקמת מדינה פלשתינית את דור החלוצים של לפני מאה שנה, כאילו עליהם כתב הרב קוק זצ"ל את 'מאמר הדור'.
מי שסבר שראש השב"כ רונן בר הוא אדם ערכי שמוסר בתום לב את נפשו למען עם ישראל, פרסום שיחת ראש 'המחלקה היהודית' בשב"כ העמיד אותו מול האמת המרה. השיחה שפורסמה השבוע חשפה את עוצמת החתרנות, הרשעות, האנטישמיות והמאפיוזיות העבריינית שאליה הידרדרה צמרת שירות הביטחון הכללי של ישראל, שהביאו עלינו טבח של 1,200 יהודים וחטיפה של 250 אחים ואחיות.
בספרו החשוב של הרב אברהם וסרמן 'להכות שורש' מובאות איגרות חריפות מאוד של הרב קוק זצ"ל, שבהן הרב כורך באופן מפתיע פגיעה בתורה ומצוותיה במושבות ובקיבוצים בארץ עם רדיפת היהודים בידי 'המחלקה היהודית' דאז של רוסיה הקומוניסטית. זוהי אותה 'יבסקציה' ידועה לשמצה, שהיהודים החברים בה עסקו במעצרים ורדיפות ואף ברצח ציונים במסווה של תאונות מבוימות, והכול במטרה לדכא הן את הדת היהודית והן את הלאומיות הציונית.
כך למשל, הרב מתריע נגד "זלזול גמור בכל קדוש לישראל" ומכנה את תופעות חילול השבת "רדיקליות היותר שמאלית" ו"רעל יבסקצי". הוא מזהיר כי הפוגעים בקדושת השבת במושבות יוכרו "לא כאחים, לא כבני ישראל, אלא כגויים גמורים לכל דבריהם", וזאת בנוסף לחרם שיוטל על תוצרתם החקלאית ('להכות שורש', עמ' 92). מה הקשר בין פגיעה מערכתית בשבת ובין משטרה חשאית אנטי־יהודית?
השבוע הבנתי מעט יותר מה חידד הרב בחריפותו, וכיצד צפה למרחוק במאבקו על יסודות חיינו הלאומיים, אז בשנת תר"צ. מדינת היהודים הוקמה מזמן, אך המדינה היהודית עוד בדרך חתחתים ארוכה, שבה צביונה מתעצב עם הקומה הרוחנית של העם ההולך ומתחזק בה' אלוקיו. המאבק בין אליטה פרוגרסיבית של מדינת כל אזרחיה המיוצגת על ידי מערכת המשפט (בג"ץ, פרקליטות, יועמ"ש), צמרת מערכת ביטחון כושלת, ועוד מוקדי דיפ־סטייט, ובין נציגי הציבור הדוגל במדינה יהודית משגשגת, הוא מאבק תרבותי־רעיוני יסודי מאוד. מאבק איתנים. רצון העם ברור, וכדי לדכא אותו פועלת האליטה השלטת בכוח ובאלימות: פסקי בג"ץ עקומים שאינם מתחשבים בחוק, סרבנות וסיכון ביטחון המדינה, רדיפה משפטית בררנית בידי הפרקליטות, ומעצרים בלתי חוקיים בידי השב"כ.
ככל שרצון העם יוצא אל הפועל, כך פועלת האליטה הפרוגרסיבית באמצעים אלימים יותר ויותר, המזכירים משטרים אפלים. הרב קוק זצ"ל ראה בעיני רוחו ובמבטו החודר מתוך תורת סוד פנימית, לא רק את הטוב הפנימי של דור החלוצים המקיים את חזון גאולת ישראל. הוא הרחיק לראות גם את הרע המוחלט, את ההתפרקות הכואבת של הקליפה היבשה, האלימה וחסרת הערך שתישאר מתנועה זו.
לפני מאה שנה לא חיפשנו להכיל או "להעלות ניצוצות" מהמחלקה היהודית של רוסיה הקומוניסטית, על אף היות התנועה המרקסיסטית רעיון שנהגה וקודם בידי יהודים, אלא קידמנו את האומה אל מטרתה באמצעות התנועה הציונית. כך גם היום, נבין שעלינו להביא מהר לסיומה של הכוחנות הפוסט־ציונית, לפירוק מוקדי הכוח האנטי־דמוקרטיים שלה, ולבניין הקומה הבאה של המדינה היהודית, כרצונו העמוק של עם קודש: בניין ואהבת ארץ ישראל, הרמת קרן התורה, מוסר, ערכים וזהות יהודית ברורים.
הרב אביעד גדות הוא מנכ"ל ארגון 'חותם' – מדינה יהודית על סדר היום