ההגדה מספרת לנו על ארבעה בנים, אשר כל אחד מהם מציג גישה אחרת כלפי מסורת אבותיו.
במבט נוסף ניתן לומר כי הבנים משקפים ארבע דמויות אופייניות של תלמידים בכיתה, כל דמות מציבה בפנינו אתגר שונה.
תפקידנו כמורים וכמחנכים הוא להבין את המניעים העומדים מאחורי ההתנהגויות השונות, ולתת לכל תלמיד את המענה המתאים לו.
הבן החכם באגדה מפגין בקיאות בכתובים, ולפיכך אנו נדרשים לענות לו "כהלכות הפסח". במהלך השיעור קל לנו להקדיש את מלוא תשומת הלב לתלמידים המניעים את השיעור קדימה, אך לעיתים הדבר עלול לבוא על חשבון יתר תלמידי הכיתה. תלמידים אלו יציגו בפנינו שאלות מורכבות, והאתגר העומד לפתחנו הוא לספק את סקרנותם ולהציג להם תוכן בעל משמעות, בין היתר באמצעות שימוש בהוראה מותאמת, הנותנת דגש על מעורבות של כל התלמידים בכיתה.
הבן הרשע מוצג בהגדה בתור אחד אשר "הוציא עצמו מן הכלל". לא אחת אנחנו נתקלים בתלמידים מתריסים, המפגינים יחס ציני ומנוכר כלפינו או כלפי הנלמד בכיתה. התנגדות זו עשויה להיות תוצאה של כאב, של תחושת תסכול או של חוסר אמון במערכת. התגובה החינוכית צריכה לכלול שיח אישי והקשבה לתחושות התלמיד. לאחר שנשקיע מחשבה במציאת הדרך אל התלמיד ונחזק את תחושת השייכות שלו, נוכל שוב לצרף אותו למעגל הלמידה.
התלמיד התם ניגש אל החומר הנלמד בצורה ישירה, מבלי לעמוד על ההקשרים הרחבים, ולכן הוא שואל בפשטות: "מה זאת?". במקרה זה אנו נדרשים להשתמש בדוגמאות מוחשיות ובהסברים בהירים, ובאופן הדרגתי לגשת לשאלות מורכבות יותר. בכך נסייע לתלמיד לגבש יכולת ניתוח מעמיקה.
וישנם תלמידים אשר אינם רגילים לשאול, לא משום שאינם יודעים, אלא מפני שהם חשים שהשאלות שלהם אינן ראויות. אלו יכולים להיות תלמידים מופנמים, או כאלה החשים חוסר ביטחון בתהליך הלמידה. לאחר שזיהינו את התלמידים הללו, עלינו לעודד אותם להביע את עצמם ולהציע להם הזדמנויות לשאול ואף להטיל ספק.
מעבר לחלוקה זו, חשוב לזכור כי כל תלמיד הוא עולם ומלואו, וכי תלמידים רבים לא ניתנים לשיוך באופן בלעדי לאחת מהדמויות הללו. ישנם תלמידים אשר עשויים להוביל את הלמידה בכיתה בתחומים מסוימים, אך עשויים להפגין חוסר ביטחון בתחומי ידע אחרים. על כן עלינו לאמץ גמישות ופתיחות מחשבתית כלפי שימוש בגישות הוראה שונות. זאת ועוד: עלינו להכיר בכך שתהליך הלמידה אינו תהליך חד־צדדי המתקיים רק מצד המורה, אלא הוא שיח מתמשך בין כל באי הכיתה. ההכרה בתהליך הלמידה כמסע משותף ולא חד־כיווני, מביאה ליצירת סביבת למידה מגוונת ומכילה, המעודדת שיח כן ופתוח. באופן זה נוכל להפוך את הכיתה למרחב שבו כל תלמיד מוצא את מקומו, ואף הופך לשותף פעיל בתהליך הלמידה.
הכותב הוא ראש תחום שפה ברשת החינוך 'עתיד'