עו"ד יורם שפטל
עו"ד יורם שפטלצילום: פלאש 90

עו"ד יורם שפטל מתייחס בריאיון לערוץ 7 להתנהלות בג"ץ על רקע העתירה נגד פטורי ראש השב"כ, רונן בר.

בדרכו, שפטל לא בוחל בביקורת חריפה וישירה כלפי מי שהוא מגדיר כ"הדיקטטור הגדול", נשיא העליון בדימוס אהרון ברק.

על ההחלטה שקיבלו השופטים להורות לממשלה להגיע להסדר מוסכם בינה לבין ראש השב"כ לגבי תום כהונתו, אומר שפטל כי הדברים גרועים בהרבה, "למעשה הוצא צו זמני ולא סופי שממשיך את האיסור על פיטורי רונן בר. כלומר, לכאורה הדיקטטורה של בג"ץ סבורה שאין לממשלה סמכות לפטר את רונן בר, וכל השיח הוא מוטעה לחלוטין. כולם מדגישם שעל פי סעיף 3 לחוק יש לממשלה סמכות מלאה למנות ולפטר את ראש השב"כ, אבל כבר 25 שנה ומעלה אנחנו במשטר משפטי שאומר משהו אחר לגמרי. כלומר, נכון שיש לממשלה סמכות לפטר, אבל לנו יש סמכות לומר לממשלה מתי היא יכולה להפעיל את הסמכות שלה ומתי לא".

עו"ד שפטל קובע כי כל השיח הנשמע על מחויבות בג"ץ לעמוד בכללי החוק אינו רלוונטי לנוכח התפיסה שהתקבעה בעשורים האחרונים. "בג"ץ מזמן השליך מעליו כל ציווי חוקי שלא מוצא חן בעיניו. בכל עניין של מינויים ופיטורים אנחנו במשטר שבו יש סמכות אבל הם יקבעו את מתי להשתמש בסמכות, כלומר שאין סמכות. כל הדיבור על כך שבג"ץ חייב לציית לחוק הוא דיבור אווילי".

כאמור, עו"ד שפטל מפנה את האצבע ישירות לעבר נשיא העליון לשעבר, השופט אהרון ברק, והוא מפרט: "כולם מתעלמים מכך שיש לנו במדינה שליט עליון, דיקטטור גדול ובלתי מעורער, אפילו שהוא לא נושא בתפקיד כלשהו, וזהו אהרון ברק".

"מדובר במשטר שהוא דיקטטורה של בג"ץ הכפופה באופן מוחלט אליו. הניסיון ממלמד שבכל פעם שיש הכרעה חשובה של בית המשפט העליון השליט העליון אהרון ברק נוקט בשתי חלופות, או סדרת ראיונות או כתיבת מאמר", אומר שפטל וממשיך: "כשהדיקטטור הגדול התראיין במספר כלי תקשורת ואמר שאין לאשר את פיטורי ראש השב"כ, מבחינת הדיקטטורים של בג"ץ זו הוראה ופקודה של השליט העליון וחייבים לציית לה. מרצונם החופשי הם רואים את עצמם כפופים לרצונו של מי שנתן להם את הסמכויות הדיקטטוריות שיש להם. זו עבורם מחויבות מוסרית לבצע את פקודותיו".

דוגמא נוספת מציג שפטל: "עמדה בפני בית המשפט העליון לפני שנה וארבעה חודשים שאלה אם לפסול חוק בסוגיית הסבירות". האתגר לא היה פשוט עבור שופטי בג"ץ כי לשון החוק מנעה זאת מהם, "אבל הם רוצים לפסול בכל זאת כדי להגן על הדיקטטורה של בג"ץ ולשמר אותה, ואז בא אהרון ברק וכותב מאמר של 22 עמודים כיצד לפסול חוק יסוד. הוראות ביצוע וראה זה פלא, כל שמונת השופטים שקבעו שיש לפסול חוק יסוד ציטטו קטעים שלמים מהמאמר של אהרון ברק. הם לא מחויבים חוקית, אבל מעשית כן. כי בזכות מה הם דיקטטורים? בזכותו. הוא זה שייסד את דיקטטורת בג"ץ".

על פסילת הפיטורין של ראש השב"כ, אומר שפטל: "הדיקטטורה של בג"ץ קיבלה הוראה מהשליט העליון לפסול את הפיטורין במתכונת שבה הפיטורין נעשו. לכן יכול להיות שיורו על מתכונת אחרת שאין לה כל אחיזה בחוק, כמו העברה לועדת טוהר המידות בראשות השופט גרוניס והיא שתביע את דעתה לפני החלטה נוספת של הממשלה, או שיאמרו לערוך שימוע, ובכך הם מצייתים לשליט העליון שאמר שזה לא יהיה במתכונת הזו ולכן זה לא יהיה. אם השליט העליון הורה לפסול את הפיטורין ברור שהם ייפסלו, וזה מה שבטוח".

שפטל שולח אותנו שנים לאחור, לראשית הטכניקה, כהגדרתו, שאותה פיתח אהרון ברק בעודו נשיא העליון. היה זה כאשר כתב מאמר על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כמה שבועות לאחר שהוא התקבל, ושם טען שמושג כבוד האדם וחירותו צריך לקבל את משמעותו המלאה ויש לתת לו את אותו תוכן התואם את ערכי המדינה היהודית והדמוקרטית במהות אובייקטיבית שתיקבע על פי תפיסות היסוד של הציבור הנאור, "כלומר מצביעי העבודה ומרץ", אומר שפטל ומונה את שורת ערכי החופש שהשופט ברק כלל במאמרו המדובר על אף שהחוק כלל אינו קובע זאת, ובמשך השנים הפך כל מה שנכתב באותו מאמר למעין פסק דין שעל פיו נפסקו פסקים בבית המשפט. "כך הוא עובד, קודם מאמר או ראיונות שהופכים להוראות ביצוע".

לשאלתנו אם יתכן ובית המשפט חושש מהסלמה ברחובות ולכן הוא שולח את הצדדים להגיע להסכמה והסדר, מביע שפטל שיכנוע מלא ש"הסדר לא יהיה. לא ניתן להגיע להסדר עם המחבלת הפוליטית הפוקדת המשפטית", הוא אומר ומבהיר כי לתפיסתו "צריך להפסיק להשתמש במושג היועץ או היועצת המשפטית לממשלה. זה מוסד שלא קיים כבר 31 שנים. בשנת תשנ"ד, 1994, הדיקטטור הגדול ביטל לחלוטין את משרד היועמ"ש והחליף אותו בתפקיד הפוקדת המשפטית. הוא עשה זאת כאשר הוא כתב שמה שהיועמ"ש מייעץ זו לא עצה, אלא הוראת ביצוע שאין לערער או להרהר עליה. מי שעצותיו הן הוראות הוא פוקד ולא יועץ. לכן אין משרה כזו יועץ. היא פוקדת ממשלתית".

עוד מוסיף שפטל ואומר כי "מאחר והדיקטטור הגדול העלה את מדרגת הפוקדת הממשלתית אל מעל הממשלה, כי יש לה סמכויות דיקטטוריות לומר לממשלה מה לעשות ומה לא לעשות, והיא קיבלה את סמכותה מהדיקטטור הגדול ולכן היא לא תעז לעשות משהו מנוגד לדעתו, או מה שהיא חושבת שהוא רוצה שהיא תעשה. בכל דיקטטורה יש עניין של לעשות את מה שהדיקטטור היה רוצה שנעשה".

עו"ד שפטל מציין עוד כי אמנם "כולם אומרים שמנדלביט הגיש את כתב האישום נגד נתניהו, אבל אהרון ברק הגיש את כתב האישום, והוא עשה זאת כשכינס יועמ"שים לשעבר ואמר למנדלבליט שבעניין נתניהו אתה צריך לנהוג כקודמיך ואכן מנדלבליט הגיש את כתב האישום".

"אהרון ברק הוא הפוליטיקאי מספר אחד בעולם. הוא הצליח להשתלט על מדינה בלי שפיכות דמים ומאסרים, אלא רק בזכות פסקי דין ראיונות ומאמרים. אין לזה תקדים בהיסטוריה. הוא שליט מוחלט", אומר שפטל.

לטעמו של שפטל הדיקטטורה של בג"ץ תוכל להתבטל כפי שדיקטטורות אחרות, גם רצחניות ושופכות דמים הוכרעו, אך בניגוד לעבר הוא סבור שהדרך לכך אינה עוברת בחקיקת חוקי יסוד אלא בדרך אחרת. לעצמו הוא מייחס תמימות ועיוורון בהתייחס לעמדתו בנושא זה כפי שהביע אותה בעבר: "סברתי בתמימותי, שלא לומר בטפשותי, שחקיקת חוקי יסוד שייקחו מהדיקטטורה של בג"ץ את הסמכויות שהיא שדדה לעצמה, תפתור את הבעיה, אבל הסתבר שלא. כשזה השלטון שלהם הם יפסלו כל חוק יסוד שפוגע בשלטון שלהם. היום אפשר יהיה להתגבר על הדיקטטורה של בג"ץ רק לאחר הבסת האויב שטרם הובס סופית, החמאס, והריסת הגרעין האיראני. אז תהיה לממשלה עוצמה פוליטית ותמיכה עממית אדירה ובאמצעותן ניתן יהיה להכריע את דיקטטורת בג"ץ".

הדרך לכך היא כזו: "תחוקק את חוק יסוד החקיקה, שיגדיר במפורש את הסמכויות שיסבירו מה היכולת לקיים ביקורת שיפוטית על הממשלה והכנסת, להגדיר בדיוק מה כן ולא מה לא, ורק את זה ולא שום דבר אחר. אם הדיקטטורים של בג"ץ ישתוללו ויפסקו בניגוד לחוק יסוד החקיקה החדש, הממשלה תודיע שפסקתם בניגוד מוחלט לחוק יסוד, חרגתם מסמכותכם באופן מוחלט ואנחנו ממשיכים הלאה כאלו פסק הדין שלכם לא ניתן. עם העוצמה הפוליטית שתהיה לממשלה לא ניתן יהיה לקיים התמודדות בריונית של מוקדי כוח מושחתים שרוצים לשמור על מעמדם וכוחם כי לממשלה תהיה עוצמה פוליטית כזו כך שהיא תוכל להכריע בנקל".

את דבריו חותם שפטל בקביעה: "כל מי שאומר שבית המשפט העליון הוא בית משפט פוליטי לא מבין על מה הוא מדבר. מדובר בגוף פוליטי מובהק הפועל בשדה המשפט כדי להגשים את מטרותיו הפוליטיות. זו ההגדרה".