במשדר המשותף של ערוץ 7 ומיזם 'מתחברים מחדש' השתתפה גם יעל שבח, אלמנתו של הרב רזיאל הי"ד, פעילה חברתית ובמהלך המשדר תיארה את הכמיהה 'לשנה הבאה בירושלים הבנויה' כהרבה יותר מאשר עוד ביטוי לתקווה.
"יש שתי מידות שאיתן אנחנו מנהלים את הסדר ואיתן אנחנו מתנהלים כיהודים, מידת הרחמים ומידת הדין. אני מרגישה שהאמירה 'לשנה הבאה בירושלים הבנויה, שנשמעת כזו שמגיעה ממקום של רחמים, היא דין. זה דין שאנחנו דורשים", אמרה שבח והדגישה עוד:
"זו לא סתם איזו כמיהה בלי גבול, מנותקת, אלא זה החזון. זו האמת לאמיתה, גולמיות כל מה שאנחנו חווים כל הזמן. השפה שאנחנו מייצרים בתקשורת שלנו עם הקב"ה היא באמת שפת רחמים, מדברים אליו כמו בנים, מבקשים ומתפללים ברצון לקבל מידת רחמים, וכשאנחנו אומרים 'לשנה הבאה בירושלים הבנויה' יש בכך מעין פסיקה חד משמעית וחותכת שלא ניתן להתפשר עליו. זה הדבר הטהור שלא אסכים לוותר עליו, זהו לשנה הבאה בירושלים הבנויה".
בדבריה ציינה והעירה כי הדברים יכולים להיות גם לא כפשוטן של מילים במדויק, וגם אם הדברים לא יקרו בשנה הבאה אנחנו ערוכים גם לדרך ארוכה, ועם זאת האמירה מבררת לכל אחד מאיתנו את כוונותיו, "האמירה הזו שיש לנו רצון למשהו שלם ומכונן שאנחנו לא מתפשרים עליו", אמרה וציינה כי גם היא לעיתים שוכחת שלמקום השלם הזה חותרת השאיפה של כולנו.
עוד התייחסה לביטוי הנאמר שוב ושוב על נשים צדקניות שבזכותן נגאלו ישראל והדגישה בדבריה את צדקנותן של נשים רבות שהתגלתה במרוצת תקופת המלחמה, בין אם אלו אמהות החטופים, נשות המילואים, אמהות שכולות ואלמנות שלא נבחרו להנהגה ולהובלה ועם זאת התגלו במלוא עוצמתן המעוררת השתאות והבנה איך אכן בזכות צדקנותן של נשים נגאלו ישראל ועוד ייגאלו בעתיד. תקוותה שלה היא שנשים לא תצטרכנה להיבעט, כהגדרתה, אל קדמת הבמה בעל כורחן כדי להנהיג את העם, "אלא שבאמת יבחרו בהן בחסד כי זה מגיע לנו, וזה מה שבסוף יציל את עם ישראל".