בצל הקיטוב הפוליטי הגובר, שיגר מפקד חטיבת יהונתן, אל"מ במיל' שי באב"ד, איגרת אישית ללוחמיו ולמפקדי היחידה, לקראת חג הפסח.
באיגרת, שאינה שגרתית באופיה, מדגיש באב"ד את משמעות הלחימה לא רק בזירה המבצעית אלא גם כחלק מהמאבק על אחדותה של החברה הישראלית.
"זו לא איגרת חג רגילה, ואלה גם לא ימים רגילים", פתח את דבריו. "לאחרונה נראה שהקיטוב הפוליטי והשיח הקיצוני חזרו להיות חלק משמעותי מחיינו. כבוגרי השביעי באוקטובר, לא דמיינו שנמצא את עצמנו שוב, ובכזו מהירות, במקומות האלה. בייחוד אחרי שלמדנו, בדרך הכואבת ביותר, עד כמה הם עלולים להיות קטלניים".
בהמשך כותב המפקד כי השיבה לשירות אינה נעשית בשם אידיאולוגיה פוליטית, אלא מתוך מחויבות עמוקה למדינה ולחברה: "אנחנו נלחמים עבור המדינה שלנו – לא עבור גורם פוליטי כזה או אחר. אנחנו נלחמים עבור האחים והאחיות שלנו שקורסים תחת נטל אינספור ימי מילואים. אנחנו נלחמים כדי להיות ראויים לאלה שלחמו בגבורה ולא זכו לשוב משדה הקרב".
באב"ד מדגיש כי עצם הלחימה המשותפת היא התשובה לפילוג המאיים על החברה: "בעצם המעשה שלנו, בעצם הלחימה שלנו יחד, שכם אל שכם – אנחנו נלחמים בפילוג ובהקצנה שמאיימים לפרק את החברה שלנו מבפנים. בעשייתנו, אנחנו מתחילים בתיקון שהעם שלנו זקוק לו כל כך".
את האיגרת הוא חותם בקריאה להשאיר את המחלוקות מחוץ למסגרת הצבאית: "בואו נשאיר את הפוליטיקה מחוץ לשערי החטיבה, ואולי גם מחוץ לשולחן. חג חירות שמח. בהערכה אדירה ובאהבה לכולכם".
באיגרת מצוטט גם הפסוק מתוך קינת דוד לשאול ויהונתן: "מִדַּם חֲלָלִים מֵחֵלֶב גִּבּוֹרִים קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָשׁוּב רֵיקָם" (שמואל ב', פרק א', פסוק כ"ב) – ביטוי לנחישות ולרוח הקרב של הלוחמים.