רבה של מזכרת בתיה הרב אפרים זלמנוביץ קורא למדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית, לנהל הידברות עם הרבנות הראשית לישראל וגדולי ישראל במטרה למצוא פתרון מוסכם לסוגיית גיוס האברכים.
לדבריו, כפייה אינה הדרך להביא לגיוס, ויש למצוא מודל משולב שיאפשר לאברכים לתרום גם במישור הביטחוני. הרב זלמנוביץ מציע כי הרבנות תקים מאות כוללים לאורך גבולות הארץ, אשר ישמשו גם ככיתות כוננות בעת הצורך.
עם זאת, מדגיש הרב כי על פי ההלכה, סרבנות לגיוס דומה להשתמטות מתשלום מיסים – עבירה על עקרון "דינא דמלכותא דינא". לדבריו, מדינה אינה יכולה להתקיים ללא צבא וללא תקציב, ועל כן קיימת אפשרות הלכתית לראות בסרבן גיוס כ"מורד במלכות", ובמקרים מסוימים אף כ"מורד במלכות שמים".
הרב מבסס את דבריו על פסוקים מהתורה וכתבי חז"ל, ביניהם הפסוק "והורשתם את הארץ וישבתם בה", ומזכיר את עמדת הרמב"ן והרמב"ם, הרואים בכיבוש הארץ וביישובה מצווה מן התורה. לטענתו, עוצמתו של צה"ל כיום מחייבת את הציבור הדתי לתמוך בהגנה על הארץ בפועל, ברוח מלחמת מצווה.
הרב אינו מתכחש לחשיבות לימוד התורה, ומזכיר את דברי הרמב"ם לפיהם התורה מגינה ומצילה. עם זאת, הוא מותח ביקורת על מגמות של הסתגרות והתבדלות בחלק מהציבור החרדי, וקורא להפוך את עולם התורה לכוח מחבר ומאחד. הוא מזכיר את הנהגתו של הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, שקרא לניצול כל רגע ללימוד תורה, אך גם הכיר בצורך בהפסקה לצורכי הגוף והמשפחה – ואף לצורך הגנה על עם ישראל.
לדבריו, במציאות ביטחונית קשה, ובמיוחד לאחר מתקפת הטרור בעוטף עזה, אין מקום לסירוב לשרת: "הגיון פשוט מחייב לצאת למלחמת מצווה – אפילו חתן מחופתו וכלה מחדרה".